הרב נחום גרינוואלד, במאמרו ב'הערות וביאורים' גיליון תתה (עמ' 84), זיהה את הספר 'אור זרוע', שמצוטט קטע ממנו, ב'תולעת יעקב', לר' מאיר ן' גבאי, סוד פסוקי דזימרא, הוצאת שבילי ארחות החיים, ירושלים תשנ"ו, עמ' לב. ביחס למקורה של ברכת ברוך שאמר. שמחברו של ספר זה הוא רבנו דוד ב"ר יהודה החסיד, נכד הרמב"ן, (כבר העיר על-כך ג' שלום, קרית ספר ד (תרפ"ז-ח) עמ' 321, הערה 1: "האחרונים שמביאים אותו הם ר' מאיר ן' גבאי בס' תולעת יעקב (שתי פעמים בשמו והרבה פעמים בעילום שמו)..."). והוא מצא "קטע קצר מספר זה שנדפס מכת"י המוזיאון הבריטי 771, ושם אכן נמצאים הדברים בדף 16א". הוא מצטט שם קטע שאכן הקורא משתכנע שהוא דומה לכאורה למה שמצוטט בתולעת יעקב, (לא ידוע לי איפה פורסמו את הקטע הקצר הזה, אולי הוא ראה את הקטע, במאמרו של מרמורשטיין, ב- M.G.W.J. 1927, pp. 39-48 שמאמרו שם הוא מבוסס ומיוחד על כתב-יד זה. יהיה נכון, אם הוא יפרסם על במה זו, איפה בדיוק, הוא ראה קטע זה).

אתייחס כאן על ציטטתו, שהוא מדלג משום-מה, על משפט שהוא הפוך ממה שמצוטט בתולעת יעקב, רנ"ג מצטט שם כך: "ברוך שאמר הוא שבח גדול ומהודר ומעולה על כל התשבחות ... חכמי המחקר ובעלי התושיה קבלו כך ממסורת הברית שפתקא נפל מן השמים והוה כתיב ביה ברוך שאמר".

בספריית ששון נמצא כתב-יד, של ספר אור זרוע זה, ומתואר בקטלוג 'אהל דוד', כרך ב אוקספורד 1933 מספר 1064, והקטע הזה שנמצא בכתב-היד P.68, מועתק בעמ' 1007 טורים א-ב, וכמובן בלא דילוגים: "ואתה צריך לדעת כי ברוך שאמר הוא שבח גדול ומהודר ומעולה על כל התשבחות כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוה אלא חכמי המחקר ובעלי תושיה קיבלו כך ממסורת הברית שפתקא נפל מן השמים והיה כתוב בו ברוך שאמר...". המשווה את המילים המודגשות, לקטע שמצוטט בתולעת יעקב, יראה שהן הפוכות בהחלט! ואולי היה לפני ר' מאיר ן' גבאי, נוסח מוטעה של ספר אור זרוע.

מספר אור זרוע זה קיימים בעולם עוד שלושה כתבי-יד, ומונה אותם שלום, שם עמ' 320 (כנראה לא ידע מכתב-יד ששון): "מספר זה ידועים לי ארבעה כתבי יד: כ"י בריטיש מוזיאים מרג. 771 (הוא כה"י שעליו יסד הח' מרמורשטיין את מאמרו, ואינו מזכיר אחרים); כ"י אוכספורד 1624 (שם איננו שלם), כ"י ניו יורק (בבית מדרש לרבנים) סי' 883; כ"י גסטר 196 (יחד עם שלשה פירושים אחרים על סדר התפלות, ונקרא רק בר"ת סא"ז, אבל אין ספק כי הוא זה). שטיינשניידר מזכיר ברשימת הבודליאנא 2415 עוד כ"י של המדקדק שלמה דובנא (35,9) ואיני יודע אנא בא...". וראה גם: אוצר הספרים בן-יעקב, עמ' 24, א מספר 479. יש לבדוק בכתבי-יד הללו הם נמצא באחד מהם, נוסחו של ר"מ ן' גבאי, או קרוב לנוסחו.