א. בענין הליכת ר' ברוך ורבנית רבקה להבעש"ט לקבל ברכה שיולד להם זרעא של קיימא: בספר 'קיצור תולדות חב"ד' שי"ל ע"י הריי"צ קמינצקי עמ' 14 מביא שעברו עשרה חדשים מיום נישואיהם של ר' ברוך והרבנית רבקה והם עדיין לא נפקדו, החליטו בני הזוג לנסוע להבעש"ט.

ומביא מראי מקום לזה: שיחות תש"ג עמ' 163;153, שיחות תש"ד עמ' 162, שיחות תש"ה עמ' 127. ולהעיר שבסה"ש תש"ג שם (עמ' 153) כשמדבר אודות זה שלא נפקדו ר' ברוך והרבנית רבקה עשר חדשים אחר החתונה כ' שר' ברוך הלך אז עם חבירו בהסכמת אשתו להבעש"ט במנ"א תק"ד (ולא הלך אז עם זוגתו). וגם בסה"ש תש"ד שם (עמ' 162) מדבר אודות נסיעת ר' ברוך לבד לאחר כמה חדשים שלא נפקדו רק בסה"ש תש"ה שם (עמ' 127) מדבר אודות נסיעת ר' ברוך עם הרבנית רבקה באלול, כשעבר שנה אחר החתונה והם עדיין לא נפקדו. וממשיך שם בעמ' 14 וז"ל: "לפני שר' ברוך והרבנית רבקה עזבו את מעז'יבוז' הם נכנסו אל הבעש"ט לקבל ברכת הפרידה, הרבנית רבקה שהיתה במצב של התעוררות גדולה אמרה לבעש"ט: שהשי"ת ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט בבן זכר חי וקיים, היא תקדיש אותו לתורה ועבודה בדרכו של הבעש"ט, היא נדרה את אותו נדר שנדרה חנה (אמו של שמואל). הבעש"ט ברכם, והם נסעו שמחים וטובי לב".

ואינו כותב מראי מקום לדבריו הנה, א. המראי מקום למה שכ' (חוץ ממ"ש אודות הנדר) צ"ל סה"ש תש"ה עמ' 128. ב. המראי מקום אודת הנדר שנדרה הרבנית רבקה צ"ל סה"ש תש"ה שיחת פורים עמ' 72. ג. על זה שכתב שתי הענינים של הקדשת בנה לתורה ועבודה בדרכו של הבעש"ט ושל נדרה ביחד תמוה שהלא הם שני דברים נפרדים. שזה שאמר הריי"ץ שהרבנית רבקה נדרה כמו חנה משמע ממש. שלא רק שתקדיש אותו לתורה ועבודה בדרכו של הבעש"ט אלא כמו חנה שהיא נדרה ליתן את בנה. כך הרבנית רבקה רצתה ליתן את בנה להבעש"ט. וצריך להוסיף כמ"ש שם בהשיחה סה"ש תש"ה עמ' 72. שאחר שהבעש"ט אמר לר' ברוך ולרבנית רבקה להעלים מהילד אודותיו אמרה הרבנית רבקה שהיא נדרה נדר כמו חנה. והאם הבעש"ט רוצה להתיר את נדרה.

ב. בענין האפשערעניש של אדה"ז ע"י הבעש"ט: בספר הנ"ל עמ' 16, מביא שם שכשאביו של אדה"ז ר' ברוך בא לבעש"ט לר"ה תק"ז. הנה לכאו' ע"פ שיחת ח"י אלול תש"ה עמ' 130 צ"ל תק"ח וצריך תיקון. וממשיך שם ומספר אודות האפשערעניש של אדה"ז ע"י הבעש"ט בח"י אלול תק"ח ואח"כ מספר אודות אדה"ז כשהי' בן חמש שנים שחש ששערי תורה פתוחים לפניו ואינו מביא מראי מקום על מ"ש אודות ה"אפשערעניש". אלא הוא מביא מראי מקום למה שכ' אודות אדה"ז כשהוא הי' בן חמש שנה סה"ש ת"ש עמ' 127 ושם מדבר בענין אחר שכשהי' אדה"ז בן חמש שנה ידע הענין של "ונשמות אני עשיתי" אודות השתי נפשות הנה"א והנה"ב ומדבר שם על הבנתו בענין הנה"א והנה"ב ואיך שאחר זמן הבין שיש גם נה"ש ע"י שם וצריך תיקון א. המראי מקום אודות ה"אפשערעניש" צ"ל סה"ש תש"ה עמ' 131-130 ב. המראי מקום אודות אדה"ז כשהי' בן חמש שנה שחש ששערי תורה פתוחים לפניו צ"ל סה"ש תש"ה עמ' 131 (סעי' יט)

ג. בענין בירור השם של הרבנית חי' שרה בת אדמו"ר האמצעי ושם בתה הרבנית גיטל: בספר הנ"ל דור שני עמ' 111 מביא שבת אדמו"ר האמצעי שנקראה שרה אחרי אחותה שנפטרה בצעירותה, שמה הי' חיה שרה ובתה שהתחתנה עם הרז"וו לעמפערט שמה הי' צבי' גיטל. וצריך תיקון דבאגרות קודש ממורנו הרש"ב נ"ע ח"א עמ' שמז בההערות מביא שם מכתב ממרת גיטל בת חי' שרה (בת אדמו"ר האמצעי) והיא חותמת בסוף המכתב ברכה צבי' גיטל בת חנה חי' שרה.

ד. בענין מה שמובא ב"היום יום" אודות הצדיק הגאון ר' אברהם סענדער: בספר הנ"ל דור רביעי עמ' 179 אחר שכ' אודות הצדיק אברהם סענדער מביא שב"היום יום" מובא שהוא הי' הבן השלישי (של אדמו"ר מהר"ש) ולכאורה זה שהרבי כ' ב"היום יום" את השם של אברהם סענדער אחר הרז"א והרש"ב אפשר הי' להרבי איזה כוונה כמוסה בזה אבל בטח הרבי לא כיון שאברהם סענדער הי' הבן השלישי של אדמו"ר מהר"ש שהרי בסה"ש קיץ ת"ש עמ' 99 כתב שאברהם סענדער נפטר כשהי' בן שמונה שנים עוד בחיי הצ"צ שמובן מזה שהוא הי' הבכור וכמו שהרבי בעצמו מביא סיפור הדברים משיחה זו בספרו ס' התולדות אדמו"ר מהר"ש (תש"ז).

ועוד שכ' ב"היום יום" בדור א' אחיו של אדה"ז א. הרה"ג הרה"ח ר' יהודה ליב ב. הרה"ג ר' מרדכי ג. הרה"ג הר' משה ולפי לקו"ד עמ' 158 (סה"ש תש"ב עמ' 150) שר' מרדכי הי' שנה יותר צעיר מאדה"ז ולפי סה"מ תש"ט עמ' 87 ברשימה תרנ"ו שכשאדה"ז הי' בן שבע שנים הי' הר' יהודה ליב בן שלש שנים עי' שם בארוכה ואולי הי' להרבי איזה כוונה כמוסה בזה שכ' ר' מרדכי אחר הר' יהודה ליב ואולי אפשר לומר שהרבי לא בא בה"יום יום" להגיד סדר שנולדו וצע"ק.