במק"א הארכתי[1]בענין עם לימוד התורה יכול להיות סתירה לבריאות הגוף, ויש להעיר עוד בענין זה:

במניעת השינה נמצאים אנו דבר פלא גדול שיעקב לא ישן י"ד שנים! שהרי אודות יעקב כתב[2]"וישכב במקום ההוא". ורש"י[3]מדייק וז"ל: "ההוא, לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל יד' שנים שהי' בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה" עכ"ל.

ולכ' איך זה שייך שאדם יעשה דבר כזה, לכ' זה הוי היפך של בריאת הגוף, וזה גופא הוי מצוה של תורה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"[4], והאבות "קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה"[5]. ויותר מזה הרי אין כח באדם לעשות כן[6][7].

והנה במעם לועז[8]מפרש שאין הכוונה שלא ישן כלל אלא הכוונה שלא הכין כ"כ לשינה וז"ל: "כלומר דכל כך היה חשקו ללמוד, שלא היה עושה שום הכנה לישון, אלא היה מנמנם כדוד[9]" עכ"ל. אבל צע"ק שהרי אין זה מתיישב עם פשטות דברי רש"י שלא ישן, משמע כלל.

ונראה לומר בפשטות שלא ישן בלילה אבל ביום ישן, ומוכח בלשון רש"י "לא שכב בלילה" אבל ביום ישן. אבל צ"ב אם בין-כך ישן ביום, למה להיות ניעור בלילה, ישן בלילה והלימוד יהי' ביום.

ואפשר יש לבאר שבאמת מצד עצם השעות אין חילוק, והחילוק הוא בענין אחר ובהקדם:

הרמב"ם בהל' דעות[10]כתב וז"ל: שדי לו לאדם לישון שמונה שעות ויהיו בסוף הלילה . . ע"כ. אבל ראה בהל' ת"ת[11]דכתב וז"ל: דאין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אחת מהן בשינה ע"כ. וצ"ב אם צריך ללמוד רוב חכמתו בלילה איך יכול לישון אז.

והנה הרבי[12]מבאר דברי הרמב"ם הללו[13], (ע"פ כמה דיוקים, ומהם, שלשון הרמב"ם כאן הוא "רוב חכמתו" ולא רוב תורתו) שהכוונה הוי ללימוד חלק התורה הנקראת חכמה, והיא תורת הפרדס, (וחלק מהם מבוארים בד' פרקים הראשונים של ספר היד). ומבאר שם, שדוקא בזמן הלילה הוי זמן מסוגל ללימוד זה, עיי"ש בארוכה.

ועפ"ז לא קשה כלל כי אין הכוונה שכל הלימוד יהיה בלילה, אלא הכוונה הוא שלימוד שלו של פרדס יהי' בלילה, וא"כ אם לא הי' לו ח' שעות (או הזמן הצריך לו) בלילה ישלים ביום. ולפ"ז מובן למה שייך שיעקב יהי' רוצה ללמוד בזמן זה דוקא, אף אם אח"כ יהי' ישן ביום.

---

[1]) בההקדמה לקובץ "ביאורים והערות" על מס' שבת התשס"ז.

[2]) ויצא כח, יא.

[3]) בד"ה "וישכב במקום ההוא".

[4]) ואתחנן ד, טו.

[5]) יומא כח, ב.

[6]) רמב"ם הל' שבועות פ"א ה"ו, ע"פ שבועות כה, א.

[7]) ובדוחק י"ל שהי' נס וכח רוחני מלמעלה, אבל ע"פ המבואר בפנים יובן בפשטות.

[ואין להקשות אם לא ישן עד כאן, למה ישן עכשיו, שהרי מבואר בס' השיחות ה'תשנ"ב כרך א' ע' 134 שדוקא כאן שייך ענין השינה, כי ענין השינה מורה על גילוי של דרגה נעלית עד שהראש והרגליים הם בשווה, ודרגה זו נתגלה כאן במקום שעתיד להיות מקום המקדש, עיי"ש.]

[8]) מובא בשערי אהרן.

[9]) אודות דוד מובא בשו"ע אדה"ז סי' ד' סעי' טז במהד"ק וז"ל: "דוד המלך עליו השלום היה נזהר שלא לישן כל הלילה ששים נשימות רצופין כדי שלא יטעום טעם מיתה, רק היה מתנמנם כסוס עד חצות הלילה, ובחצות היה מתגבר כארי" עכ"ל. ומשמע שאין הדגש על "ההכין" אלא על הזמן והכוונה אחת שלא ישן באופן קבוע.

[ועפ"ז יש לומר שזה יתאים גם עם ביאורו של רבנו לעיל מה'תשנ"ב שבאמת ישן, רק לא באופן קבועי, ויל"ע].

[10]) פ"ד ה"ד.

[11]) פ"ג ה"יב.

[12]) בלקו"ש חל"ד ע' 43-47.

[13]) הרבי אינו מדבר על סתירה זו בענין לימוד בלילה, אבל לפי פירושו הקושיא מעיקרא ליתא.