בלקו"ש חכ"ח עמ' 51 הערה 20 כותב: "ראה שו"ת שואל ומשיב (מהד"ק ח"ג סו"ס נג): במ"ש הרמב"ם הל' כלי המקדש .. ולא נמצא מקורו והגאון מוהר"ם ז"ל מליובאוויטש אמר שכן מבואר במדרש רבה פ' במדבר ודפח"ח. - ולהעיר שמזה משמע שבאתרי' דבעהמ"ס שו"ת שו"מ "חזרו" מאמרי הצ"צ. ואולי הפי' שהצ"צ ענה זה לא' ששאלו המקור להנ"ל", ועיי"ש עוד המשך ההערה.

ביחס לזה שרבינו מדגיש דבר זה שבאתרי' ד"שואל ומשיב" חזרו דא"ח, הנה יש תח"י ספר חסידות בשם 'עטרת תפארת ישראל' להר"ר ישראל מסאטינאב א' מתלמידי הבעש"ט, ושם בהסכמה שנתן השו"מ כותב בתו"ד: "והספר הזה הנקרא בשם תפארת ישראל, הן הן גבורתיו והן הן נוראותיו, והיה מחברייא קדישא חבורת הבעש"ט הק' נבג"מ".

ולהוסיף שבהסכמות על הספר נמצאים גם שמות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואחיו נ"ע. [בד"כ ידוע שאדמו"ר מהר"ש נתן הסכמה א' על ספר בית אהרן. הודפס ג"כ באג"ק אדמו"ר מהר"ש].

ולהעיר עוד שבשו"ת צמח צדק אהע"ז ח"ב סי' קנט יש תשובה שהצ"צ רוצה שיסכימו עליו שני גדולי הוראה. ובהערות שם מובא שא' מהם הי' השואל ומשיב שכותב "שאל מעלתו להרב הה"ג וכו' האבד"ק ליובאוויטש ... אך מחמת שהרב הנ"ל כתב שאינו רוצה לסמוך על דעתו עד שיסכימו שני גדולי ההוראה, ענוותו תרבני להשיב חוות דעתי".

בשיחת ש"פ שלח ה'תשי"ב (בתורת מנחם התוועדויות חלק ו' ע' 13) מסופר ע"ד מה שאמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע בקאסטראמא, שהיות ואינו יכול לכתוב מכתב ליהודי בנוגע לענינים פשוטים "שאם כן הוא המצב, לשם מה צריכים את היד?! - מוטב שהיתה היד נעשית רזה ומצומקת" ח"ו וכו'.

וכ"ק אדמו"ר זי"ע המשיך שם: "והגע עצמך: למרות שמדובר אודות ידו הקדושה של הרבי, שעלי' הניח תפילין, ועשה בה כו"כ ענינים של קדושה וכו' - אומר הרבי, שכיון שעברו ימים ספורים שבהם לא היתה יכולה יד זו לכתוב מכתב ליהודי ... מוטב לה שתיעשה רזה ומצומקת ...".

ולכאו' יש להעיר שהלא לא הניח תפלין על היד שבה הי' כותב, כפשוט. ואולי הכוונה שביד זו הניח את התפלין על היד השני' (שהרי לענין המבואר כאן נוגע רק שהשתמש ביד זו לפעולות קדושות אחרות, ובכ"ז אמר מה שאמר).

בלקו"ת במדבר דף וא"ו, ב שו"ה 'למיתקא', מתחיל הגה"ה במוסגר: "(והענין דהנה כתי'...", ולכאו' חסר סיום המוסגר.

ולכאו' מקומו שם בע"ג שו"ה 'אשר', או אחרי המוסגר שלאח"ז בשו"ה 'פל"ט'.