מאמרי אדה"ז דשנת תקס"ב (ולהעיר שהשנה שנת מאתיים מזמן אמירתם) הם הראשונים מכל ספרי המאמרים שמופיעים לפי סדר השנים.

ובלשון כ"ק אדמו"ר בהע' ב' בהפתח דבר שלו לספר המאמרים הנ"ל (ח"א): "כתבי קדש של כ"ק רבינו הגדול שהם על סדר השנים - מתחיל משנת תקס"ב. והכתבים שקודם לזמן ההוא [ברובם (הוספת כ"ק אדמו"ר)] אין כתוב בהם הזמן דהעת שנאמרו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - ס' השיחות - תורת שלום ע' 87...)" ועי"ש בארוכה.

(וכן לאחרונה הוציאו לאור "ועד הנחות בלה"ק" ע"י מערכת "אוצר החסידים" בפעם הראשונה (עוד) שני מאמרים מכ"ק אמו"ר משנת תשכ"ד המיוסדים (כמו כמעט כל שאר המאמרים עד חודש אדר דשנה הנ"ל) על ספר המאמרים תקס"ב.

(והנה מלבד ששנת תשכ"ד הי' שנת המאה וחמישים מהסתלקות רבינו הזקן, חביבות יתירה נודעת להמאמרים ד'תקס"ב מרבינו באותו הזמן, כיון שהביכל מאמרים ד'תקס"ב (כתי"ק אדמה"א והערות בכתי"ק הצ"צ) יצא מהשבי' וכו', וכפי שרואים ג"כ מהמאמר (נדיר) שאמר כ"ק אדמו"ר במוצאי יוה"כ דשנה ההיא, מיוסד על המאמר דאדה"ז דמוצאי יו"כ דשנת תקס"ב).

א' משני מאמרים שיצאו לאור לאחרונה הוא "לה"ע משיב הרוח" - מיוסד על מאמר הנ"ל דשנת תקס"ב. ו"בהערות וציונים" (ע' שי"ד, בסה"מ תקס"ב) כותב בנוגע למאמר "משיב הרוח" - "וראה בונה ירושלים סי' נ'".

(בסיום הפתח דבר הנ"ל כותב כ"ק אדמו"ר: "בסוף הספר הוספנו:... ה) הערות וציונים (רובם נערכו ע"י הרב התמים ר' יהודה ליב שי' גראנער") - והיינו אשר השאר הם מכ"ק אדמו"ר).

והנה אף שאינו ברור ממי הוא ציון הנ"ל (שאף "שרובם נערכו וכו'", מ"מ מכיון שציון הנ"ל נמצא בהתחלת "ההערות וציונים") יתכן מאד שזהו מאת כ"ק אדמו"ר.

וכשמעיינים ב"בונה ירושלים" שם, הנה לכאורה (חוץ מהד"ה) לא רואים שום קשר בין המאמר המצויין - בונה ירושלים לבין מה שכתוב בתקס"ב במאמר משיב הרוח, ולכאורה יש לעיין למה צוין ל"בונה ירושלים".

ואבקש מקוראי הגליון לעיין ולהשוות מקומות הנ"ל ולחו"ד בזה.

י"ב תשרי - "ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם".

ולכאורה צ"ל למה לא נזכר כאן כח הבינה, ובמיוחד שכדי להגיע להצלחת התעמולה ועבודה וכו' מוכרח גם ענין של מוח הבינה ?

וי"ל ע"פ המבואר בשיחות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שהד' ימים בין יוהכ"פ וחה"ס הם כנגד ד' אותיות דשם הוי'. וא"כ נמצא שהיום (יב תשרי) הוא נגד ה' ראשונה דשם הוי', והוא הוא ספירת הבינה.

ועפ"ז יומתק מה שבפתגם של היום הזה (יב תשרי) אין צורך להזכיר גם כח הבינה, מכיון [כדוגמת מאחז"ל שא"צ להזכיר זכות יצחק, כיון ש"אפרו צבור ע"ג מזבח"], שהרי עיצומו (וכל כולו) של יום זה הוא ענין ספירת וכח הבינה.

ה' חשון - "ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה. כל אחד מישראל, בין איש ובין אשה, יש בו די כח מוסרי ורוחני, להשפיע להעמיד גם את מכיריו ומיודעיו בקרן אורה".

במ"ש "כח מוסרי ורוחני": יש להעיר ע"פ המבואר בהיום יום- ז' כסלו:

"שלש חכמות הן: חכמת ביטול החומר, ע"י הוראת שקוץ ותיעוב כל ענינים הגופניים והחומריים - חכמת המוסר.

חכמת הכרת מעלת הצורה והרוחני במדות ובמושכלות והוראת אופני הקירוב אליהם - חכמת החקירה...".

והנה עפ"ז י"ל ש"מוסרי" הוא מצד חכמת המוסר, ודגש מיוחד המתייחס "תיעוב כל ענינים הגופניים והחומריים".

"ורוחני" מתייחס ל"חכמת הכרת מעלת הצורה והרוחני במדות ובמושכלות והוראת אופני הקירוב אליהם - חכמת החקירה".

הנה ז"ע י"ל הכרך החדש של שערי הלכה ומנהג ע"י היכל מנחם בירושלים ת"ו, ובו הוספות ומלואים לכרכים הקודמים, והנה לכאורה נפלה בו טעות בדף רנ"א, בנוגע לשאלה לגבי מי שמת בלי בנים זכרים, האם החיוב לומר קדיש הוא על האב או על החתנים.

כי הספור הזה הי' בשנת תשל"ד, כשחדב"ן הרש"ג ז"ל ישב שבעה על אחותו מרת סאניא ראזענבלום ע"ה, והרש"ג ז"ל שאל שאלה זו מכ"ק אדמו"ר, למי יש דין קדימה באמירת הקדיש, לאח דהיינו הוא בעצמו, או לחתנים של הנפטרת, כיון שלא הי' לה בנים זכרים.

ואב הנזכר פה, זה טעות, כי אביו של הרש"ג ז"ל והוא אבי הנפטרת שחל"ח בשנת תש"ו.

בספר שי"ל זה עתה "רשימות הרב"ש" זכרונות של הרה"ח וכו' ר' ברוך שניאור ז"ל א"ז של עט"ר אדמו"ר זי"ע, בעמוד קא מובא אשר כ"ק אדמו"ר נ"ע שאל אותו האם בעירו פאדאבראנקע יש מקוה? וענה שיש אצלו המקוואות שעושים כעת (דהיינו את הבור).

בהערה שם מביאים שזה מקוה ע"ג מקוה. וכנראה שנפלה טעות, כי העצה של מקוה ע"ג מקוה יצאה מפי קדשו של אדנ"ע בתרע"ו-ח. (עיין ברשימותיו של הר"ר אלי' שי' לנדא, בספר תקנות מקוואות של הר"ר שד"ב לוין שי' ובטהרת מקוה - ספר המנהגים ח"ד).

ברשימות ח"ד עמ' 18 "לאכול ביד ממש" (אודות מנהגי אדנ"ע בעיוה"כ), ובהערה מציין ל"מלך במסיבו", ח"ב דף קי"ב.

ועיין ג"כ ב"בית רבי" עמוד 178 אשר כ"ק אדה"ז נ"ע הי' דרכו בעיוה"כ, ליטול האכילה בב' ידים ועיי"ש.

בגליון הקודם [תתכ"ד] כתב הרב י.ח. לאזאר - בנוגע לנוסח אדה"ז בסידור בתפילת שמיני-עצרת, "את יום שמיני עצרת החג הזה" - לא ראיתי בשער הכולל או בשאר ספרי חב"ד, מי שיעיר בענין, למה שינה אדה"ז בסידור שלו מנוסח ספרד ואשכז, באמירת "את יום שמיני עצרת החג הזה", שבנוסח אשכנז אומר "ביום השמיני חג העצרת הזה" וכו', עיי"ש מה שמבאר בזה.

ויש להעיר בזה מספר המאמרים תשי"א עמ' 96 וז"ל: "עס איז פאראן א אלטער ווארט, דער חילוק פון שמע"צ און שמח"ת לגבי שאר המועדים.

דער חילוק איז אין יעלה ויבוא. ביי אלע מועדים שטייט דער ווארט "חג" פאר דעם קריאת שם המועד, כמו חג המצות וכו'. משא"כ ביי שמיני עצרת און שמחת תורה איז דער קריאת שם המועד פאר דעם ווארט "חג" ווי מיר זאגן שמיני עצרת החג הזה. דער פירוש איז, אז די שמחה פון שמיני עצרת און שמחת תורה ווערט נמשך א גאנץ יאהר" עכ"ל.

ועי' שם גם בעמ' 101, וז"ל: "שמע"צ און שמח"ת איז דער גילוי פון עצמות, אזוי ווי מ'האט גערעדט דעם הפרש פון שמע"צ און שמח"ת ביז שאר המועדים, וואס ביי שאר המועדים איז דער קריאת שם החג שפעטער, און ביי שמע"צ זאגט מען שמיני עצרת החג הזה, אז דער גילוי העצמות פון דעם חג זאל זיין, זאל מאיר זיין בגילוי א גאנץ יאהר" עכ"ל. (ועי' ג"כ בספר השיחות תש"ז ע' 72).