בקשר להנדפס לאחרונה ע"ד יחס רבותינו נשיאנו להספר 'חמדת ימים':

לפני כמה שנים, הכנסתי לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו חבילה של ספרים עתיקים, בינם הי' גם הס' 'ח"י'. שאלתי את הרבי, מכיון שבס' זה מובא כמה מנהגים וכו' שלע"ע לא נמצא מקור להם במק"א, אם כדאי לציין אליו.

ואמר הרבי: לא ידוע לך אשר אודות מחבר ס' זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי הי' שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, ולכן לא כדאי לציין אליו. ואח"כ הוסיף: נישט כדאי קוקן אין עם [לא כדאי להביט בו].

בהמשך למש"כ ידידי הרב מרדכי מנשה לאופר בגליון תתלח (עמ' 105), האם קיים איסור ללמוד מן הכתב ממי שאינו הגון?

כדאי להוסיף שהגאון הגדול רבי חיים סופר - לוחם הגדול נגד המתחדשים - בספרו שו"ת 'מחנה חיים' ח"ג או"ח סי' יא, נשאל שאלה כזו. ומסקנתו דמותר לשמוע דברי תורה אפי' מפיו, מטעם "קבל האמת ממי אמרו". אבל אין לו לצטטו בשמו ואין לומר שמועה בשמו, ומביא שכ"כ להדיא הרשב"א ב'תורת הבית', עיי"ש.

אולם בשו"ת 'פרי השדה' ח"ג סי' צז, ובשו"ת 'בית דוד' לר' וואלף לייטר ח"ב סי' קפ, כתבו לאסור בכל אופן. ובספר 'דברי ירמיה' (להגה"צ רבי ירמי' לעוו זצ"ל אבד"ק אוהעל), על הרמב"ם פרק ד' מהלכות תלמוד תורה ה"א, מביא בשם אביו ה'שערי תורה' זי"ע, שמחלק בין לימוד בספר שמותר ובין לימוד מפיו שאסור, שמא אתי לאמשיכי בתרי' חלקלק לשונו. ובזה הוא מיישב הא דהר"מ אוסר ללמוד מרב שאינו הגון, והוא עצמו כתב במורה נבוכים שלמד מספרי חכמי עכו"ם. ותירץ, דחלוק הלימוד מפיו של רשע דאסור, מהלימוד בספריו דאדם גדול מותר ויכול לברר הפסולת, ולכן הקשו בגמרא ורבי מאיר היכי למד "מפומא" דאחר ע"ש. ובהערותיו לספר 'שערי תורה' עה"ת ואגרות עמוד ז', ציין לדברי ה'כתב סופר' באבות פ"ו ברוך שבחר בהם ובמשנתם ממש כדברים האלה דמתוך ספר שאני.

וראה עוד ב'שדי חמד' ('פאת השדה' מערכת האלף כללים אות ס"ד), אריכות בענין זה, ובשדי חמד (כללים מערכת למ"ד כלל קמ"ה) הביא דברי ה'שערי תורה', וציין לדברי ה'דרכי תשובה' בהקדמה להשיב כהלכה על אשר הביא בספרו דברי איזה מחברים דלא פקיעי שמייהו, ובחרי אמרו אם הרב דומה למלאך וכו' לך נא ראה דבריו הנחמדים עכ"ד השדי חמד.