לאחרונה ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל1 שכתבו אודות החילוקי דיעות בין אדה"ז והרה"צ ר' שלמה מקארלין, ובין הדברים מצטט הכותב את הסיפור הידוע המסופר בספר 'בית רבי'2 שהר"ש ביקש לקבוע דירתו בעיר בייעשינקאוויץ (פלך וויטבסק) ורצה הסכמת אדה"ז ע"ז, והשיב לו רבינו שהוא מסכים אך רק בג' תנאים, שלא להשפיל הלומדים, שלא להשפיל "פרומקייט טבעי", ושלא יאמר שהצדיק צריך לישא את הצאן, ועל ב' דברים הראשונים הסכים ר"ש, אך על דבר הג' לא הוסכם ביניהם.

וממשיך הכותב: "אם כי אין אנו יודעים עד כמה מדוייק סיפור זה, בפרט שיש לפקפק על דיוקו של הקטע "כי רצה הסכם מהרב מלאדי" בעוד שמסתבר הוא כי חסידי רייסין הם שרצו את הסכמתו של הרה"ק הרמ"מ מוויטעבסק זיע"א, שכפי שהוכחנו הרי שאף לאחר שעלה לאה"ק עדיין היתה בידו שרביט ההנהגה על עדת חסידים ברייסין".

והנה ב'בית רבי' לא הובאו כל פרטי הסיפור, אבל לאידך, ע"י הבנת פרטי הסיפור כפי שהובא במק"א הנה מובן למה רצה הר"ש את הסכם אדה"ז.

הנה כותב אדמו"ר הריי"ץ נ"ע3 "אויף דער אסיפה פון די תלמידי הרב המגיד וועלכע איז פארשעקומען איידער הרה"צ הרמ"מ מוויטעבסק והרה"צ הר"א מקאליסק זיינען אפגשפארען אין ארץ ישראל איז געווען א חלוקה המדינות. אין יעמאלט האט מען מדינת ליטא ורוסיה הלבנה (פלכי מאהליב וויטעבסק) איינגעטיילט דעם אלטן רבין. א באזונדער נתינת רשות האט די אסיפה געגבען להרה"צ הר"ש אז ער קען קומען די דריי שטעט בעשינקאוויץ, טשאשנין, ליעפלי, כדרכו מאז ומקדם.

במשך הזמן האט הרה"צ הר"ש געוואלט קובע מקום זיין אין בעשינקאוויץ, נאר ער האט געוואלט די הסכם פון אלטען רבין", וממשיך שם לספר אודות הג' תנאים. וד"ל.

1) יו"ל ע"י חסידי קארלין סטאלין גליון ד' – מ"ו ניסן אייר תשנ"ג

2) עמ' 128 הערה ב'

3) לקו"ד ליקוט ה' אות לג