עפ"ז מובן שכל שהוא ענין דמנהג מגיע למעלה יותר.

ועד"ז נתבאר גם בד"ה אני לדודי תשל"ב, שתקיעת שופר באלול הוא מצד המנהג, שאף שנמצא עם המלך בשדה ומראה פנים שוחקות וכו', היינו תנועה של קירוב מצד המלך, אעפ"כ מתעורר יהודי לתקוע שופר לעורר בעצמו יראה תתאה למלך, הנה זה נחשב למעלה "יקר מכל יקר" (כן הי' לשון הק' של הרבי בעת אמירת המאמר). ועד"ז נתבאר גם בלקו"ש חכ"ו עמ' 209.

ועפ"ז יובן השייכות דמנהגים לענין "תשובה לתומ"צ" (כנ"ל ב"היום יום").

בד"ה מגילה נקראת תרכ"ט - ספר המאמרים תרכ"ט עמ' פד - נדפסה הערה בשוה"ג, וז"ל: "נה"י בעשי' כפר, ת"ת ביצירה עיר גדולה, אך ב' שלישי ת"ת העליונים א"א לילות רק בכ"ש עיר גדול, אימתי הוא גדול כשהוא בעיר כו'".

ועורכי הספר העירו, שהמלים "לילות רק בכ"ש" - אינם מובנים לכאורה, וצריכים ביאור.

ולכאורה י"ל, שחסרה כאן אות אחת, ובמקום "לילות" צריך להיות "ליגלות". ושיעור הדברים, ש"ב' שלישי ת"ת העליונים אי אפשר ליגלות רק בכ"ש עיר גדול" - ופיענוח הר"ת הוא: "בכרך שהוא עיר גדול", והיינו, שגם כרך הוא עיר בעצם, אלא שהוא גדול יותר מסתם עיר וכו'. וק"ל.

בלקו"ש ח"ד עמ' 1296 נדפס בקשר למליקה: "והוא דוקא בעצמו של כהן ולא ע"י שכהני שלוחי דרחמנא נינהו, ששלוחו כמותו". (וכן הוא באג"ק במקומו). ולפום ריהטא הדברים משוללים הבנה לגמרי.

ולכאורה פשוט, שיש כאן טעות, וחסרה מילה אחת. וצריך להיות: "והוא דוקא בעצמו של כהן ולא ע"י סכין", או "כלי". ואח"כ ממשיך בביאור הענין, "שכהני שלוחי דרחמנא נינהו" וכו'. וק"ל.

באג"ק ח"א עמ' קז: "ובדא"פ אולי י"ל דטהרת האויר הוא רק ענין של הכנה לגאולה השלימה" [ההדגשה אינה במקור]. ולא זכיתי להבין את תיבת "רק" באמצע המשפט - מה בא להשמיענו בזה?

ובכלל כל המשך הפיסקא שם נראית כמשובשת ולא מספיק ברורה. ואולי ימצאו המעיינים ביאור בענין ויזכו את הרבים.

באג"ק ח"א עמ' רסח במכתב מח"י אדר תש"ד כתוב: "והנה חילוק צמצום זה מכל הצמצומים . . יעויין ד"ה למען ידעו דורותיכם תש"ח ועוד". ע"כ.

והוא טעות, דמוכח שאין ד"ה כזה בתש"ח. ועוד ועיקר, שהמכתב הוא מתש"ד. וכפי הנראה צ"ל ד"ה למען ידעו דורתיכם תש"ב.

בגליון תתקיג (עמ' 209) שאל הרב וו.ר. על מה שכתוב בהיום-יום מי"ד טבת "תנועת צדיק, ומכל שכן ראי' או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד", שלכאורה מהו הכ"ש, הלא תנועה של צדיק הוא יותר ממה שרואה את הצדיק או שומע קולו. ועוד שאל, הרי בתנועת צדיק נכלל בדרך ממילא ראיית הצדיק שהוא רואה איך שהצדיק עושה תנועה.

ואולי אפשר לומר ש"תנועת צדיק" היינו גם באם לא ראה אותו, ולכן מתאים לומר "ומכ"ש ראי' או שמיעת קול".

בגליון העבר (עמ' 86) הגיב הר"ר ב.א. שי' על מה שכתבתי בגליון תתקיב בענין נוסח "עול גויים או עול גלות", אבל:

א. בגליון תתקיב הערתי אשר ב"סדר תפלות וברכות עם תרגום אנגלי" נדפס בברכת המזון: עול גלות, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו כתב אודות חוברת זו שהיא: "מוגה ומדויק".

ב. על מה שכתבתי שם שגם במחזורים לא הורה הרבי לתקן, כותב הרב הנ"ל בהערה 4: "כיון שלא מופיע בו ברכת המזון אין מה לתקן שמה וכפשוט". לפלא הוא בעיני, כי בכל המחזורים שבהוצאת קה"ת כן מופיע שם ברכת המזון אחרי קידוש לליל ר"ה!

ג. הרב הנ"ל כותב שהמענה להררב"נ בפשטות מתאים ל"ויאמרו לו הלכה למעשה". ופלא הוא: דאיזה "ויאמרו לו הלכה למעשה" יותר גדול יכול להיות, כשמדפיסים סידור עם נוסח מדוייק, שמתפרסם בכל קצוי תבל, למקטן ועד גדול, ומורים בזה שזהו הנוסח שכל או"א צריך להתפלל, לברך. משא"כ כשישנו מענה ליחיד, ובעיקר - שגם אחרי מענה הנ"ל, לא היתה שום הוראה להוסיף תיקון זה בהוצאות החדשות בברכת המזון. והרי מצינו - שכשהרבי רצה לתקן, להוסיף בנוסח התפלה עשה זאת בפרסום הכי גדול, בכדי שזה יגיע לכל מקום ולכל אחד ואחת (נוסף על הנדפס בס' המנהגים עמ' ג):

א) שבכל אותן התפלות שאין אומרים י"ח ברכות - צריכים לומר והמרחם - ספר המנהגים ועוד.

ב) בתפלה שלאחרי הוצאת ס"ת - להוסיף אמירת רוממו הראשון - שיחה בפומבי, ואח"כ הוכנס בפנים הסידור.

ג) בברכת המזון להוסיף בר"ה הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה - נדפס בהסידורים ומחזורים שבהוצאת קה"ת.

ד) בדיני ציצית שבסידור אדה"ז - להוסיף מנהגינו באופן עטיפת הטלית - נדפס בשולי הגליון של סידור תורה אור, סידור עם דא"ח וסידור תהלת ה'.

ה) בענין אמירת אא"א בשני וחמישי - שיחה ואח"כ הוסיף בשולי הגליון שבכל יום שאין אומרים תחנון, אין אומרים זה.

עד"ז הי' אפשי לפרסם תקון הנ"ל בשולי הגליון של ברכת המזון, ולפועל לא הורה הרבי לעשות זה. ומה שהררב"נ פרסם זה בלוח כולל חב"ד - האפשר לדמות פרסום כזה למה שהרבי בעצמו פרסם באופן הכי גדול.

ולא באתי אלא להעיר.