סיפר לי הרה"ח ר' אברהם שיחי' גוטניק שבקטנותו נכנס ליחידות לרבי עם אביו הרה"ג הרה"ח ר' שניאור חיים הכהן גוטניק ז"ל והרבי שאלו האם הוא עולה לדוכן והוא ענה לרבי שהוא עולה מתחת טליתו של אביו, והרבי פנה לאביו ואמר שהוא לא מבין מדוע לא מחנכים את הקטנים שיעלו לדוכן לבד שכמו שמחנכים קטנים לשאר דברים אותו הדבר צריך לחנכם שיעלו לדוכן לבד בברכת כהנים.

בגליון תתקיד עמ' 85 העתקתי מענה כ"ק אדמו"ר זי"ע משנת תשמ"ח אל הרה"ג ברוך נאה1, ובו נאמר: "להערתו בהרחמן בברהמ"ז שצ"ל עול הגוים ולא עול גלות: גם דעתי כן הוא".

והוספתי לבאר ע"פ מחז"ל2: "אין למדין הלכה לא מפי לימוד ולא מפי מעשה ועד שיאמרו לו הלכה למעשה", שהרי מענה הרבי להר"ב נאה הוא בפשטות מתאים ביותר ל"יאמרו לו הלכה למעשה", משא"כ זה שלא הורה לתקן בהוצאות החדשות של הסידורים, מחזורים והגש"פ הרי זה לכל היותר מתאים ל"מפי מעשה" שאין למדים ממנו. והרי להר"ב נאה הורה הרבי ברור הלכה למעשה: "גם דעתי כן הוא". ומה שלא הורה לתקן כן בדפוס, י"ל שלא רצה לשנות ממה שהדפיס אדה"ז בכוונה תחילה.

"לא היתה שום הוראה להוסיף תיקון זה"

ובגליון תתקטו (עמ' 88) העיר הריל"ג: ופלא הוא: דאיזה "ויאמרו לו הלכה למעשה" יותר גדול יכול להיות, כשמדפיסים סידור עם נוסח מדוייק, שמתפרסם בכל קצוי תבל, למקטן ועד גדול, ומורים בזה שזהו הנוסח שכל או"א צריך להתפלל, לברך. משא"כ כשישנו מענה ליחיד, ובעיקר – שגם אחרי מענה הנ"ל, לא היתה שום הוראה להוסיף תיקון זה בהוצאות החדשות בברכת המזון. והרי מצינו – שכשהרבי רצה לתקן, להוסיף בנוסח התפלה עשה זאת בפרסום הכי גדול, בכדי שזה יגיע לכל מקום ולכל אחד ואחת. עד"ז היה אפשר לפרסם תקון הנ"ל בשולי הגליון של ברכת המזון, ולפועל לא הורה הרבי לעשות זה. ומה שהרב"נ פרסם זה בלוח כולל חב"ד – האפשר לדמות פרסום כזה למה שהרבי בעצמו פרסם באופן הכי גדול.

הרבי גילה דעתו בגוכתי"ק: "גם דעתי כן הוא"!

ואני לא בער ולא אדע מה כוונתו, והרי כולי-עלמא מודה שבאמצע שנת תשמ"ח ענה כ"ק אדמו"ר זי"ע בגוכתי"ק להרה"ג ברוך נאה: "גם דעתי כן הוא" שצריכים להגיד בברכת המזון "עול הגוים"; וכולי-עלמא מודה גם שכעבור כמה חודשים לאחרי כתיבת מענה הנ"ל זה נתפרסם כבר ב'לוח כולל חב"ד' (ליל ר"ה); וכולי-עלמא מודה גם שה'לוח' היה למראה עיני הרבי, שהחשיבו מאד, וסמך ידו על ההוראות וההלכות שנתפרסמו בו, ועד שדיבר בשבחו ברבים3 והורה: "דבר נכון ביותר הוא שכאו"א יעיין בלוחות הנ"ל באופן שכל ההלכות דימים אלו יחקקו בזכרונו"; וכולי-עלמא מודה גם שאין שום שיחה, מכתב, מענה או רמז מהרבי שכאילו ביטל והתחרט ממה שסבר במענה להרר"ב נאה – וא"כ איזה סברא יש לנו לא לקבל את ה"גם דעתי כן הוא" של הרבי ולנהוג על פיה!?

ומה שהרבי לא הורה לנהוג כן לפני תשמ"ט אינו קושיא כלל, כי הרי אין אתנו יודע לקבוע כללים בדברים למה הרבי גילה הוראה מסוימת בזמן מסוים ולא לפניו או לאחריו, ואולי הרבי התעורר לעיין בזה רק לאור מכתבו של הרר"ב נאה, ואולי ישנם סיבות אחרות, אבל אין זה משנה כלל את ה"גם דעתי כן הוא" שכתב הרבי בגוכתי"ק ונתפרסם.

"סידור שמתפרסם בכל קצוי תבל" מדויק בכל פרט?

אמנם הריל"ג משום מה שם מבטחו בהדפסת הסידור תהלת ה' ש"כשמדפיסים סידור עם נוסח מדוייק, שמתפרסם בכל קצוי תבל, למקטן ועד גדול, ומורים בזה שזהו הנוסח שכל או"א צריך להתפלל, לברך" הרי זה מכריע יותר מאשר "מענה ליחיד".

ואינו ברור האם כוונתו לומר שמענת הרבי ש"גם דעתי כן הוא" הרי זה רק הוראה פרטית להרר"ב נאה, ואולי גם למשפחתו וגם לאלו שמעיינים ב'לוח כולל חב"ד', אבל אינו הוראה כללית לכל שאר היהודים שמתפללים בסידור תהלת ה', שדעת הרבי שהם ימשיכו דוקא לומר בברכת המזון "עול הגלות"!? דבר כזה לא שמענו מעולם. והאם עצם העובדה שהרבי לא אמר יותר חזק מאשר מענה ברור ליחיד?

ועיקר יסודו שכל הנאמר בסידור תהלת ה' הרי זה כאילו הרבי הורה בפירוש שהיא מדויק בתכלית ו"שזהו הנוסח שכל או"א צריך להתפלל, לברך" בלי שום תיקון – איני יודע על מה זה מבוסס. ראיה לדבר מדברי הריל"ג עצמו ב'תשורה' שהוציא לאור לחתונת נכדו, גבריאל הלוי ושיינא פריידא שיחיו לוין (י"ט אד"ר תשס"ה) שם פורסמו שני עמודים הערות שרשם הרבי בגוכתי"ק "להוצאה הראשונה דסידור תהלת ה'", והוסיף הריל"ג הערה: "יש לציין שכמה מההערות שלפנינו עדיין לא תוקנו בסידור תהלת ה'!" הכוונה לסידור תהלת ה' פורמט כיס שהופיע לראשונה בשנת תשט"ז4. הרי לנו מקרה ברור שהרבי רשם רשימה ארוכה של הערות ותיקונים – חלקם תיקונים לעריכת הסידור, וחלקם תיקונים שבנוסח – ולמרות שעברו עשרות שנים מאז ובינתיים נדפס הסידור הרבה (עשרות?) פעמים ולא הכניסו כו"כ מהתיקונים, וכלל לא נודע על רשימת תיקונים זו כי היה גנוז בבית הגנזים, ובכל זאת לא עשה מזה הרבי רעש. הרי לנו הוכחה ברורה שאף "כשמדפיסים סידור עם נוסח מדוייק, שמתפרסם בכל קצוי תבל, למקטן ועד גדול, ומורים בזה שזהו הנוסח שכל או"א צריך להתפלל, לברך" עדיין יש מקום לתיקונים, ובפרט כשהרבי כותב ברור "גם דעתי כן הוא".

ויש להוסיף5: לפני כמה שנים התפרסם צילום מה"רוסטובר סידור" שביום האחרון לשבעה של הרבנית חמ"ש העניקו הרבי לחס"ד שי' לאות תודה. הסידור הזה כרוך בסוף חומש "קיבל הרבי מאדמו"ר הריי"צ לקראת החתונה... בסידור השתמש הרבי לאמירת ברכת המזון"6. בברכת המזון נרשמו7 הערות שונות בגליון, ביניהם התיקון שבמקום "עֻלֵּנוּ" אומרים "עול הגוים".

"כמדומה ברור": ההתייחסות של הרבי לניקוד שבסידור

ובהאי ענינא שמתי לב לדבר מעניין. ב'אגרות קודש'8 כותב לרא"ח נאה בנוגע הניקוד לִזמן בברכת שהחיינו: "הנה כן נוהגים כל אנ"ש, וכמדומה ברור שכן שמעתי אומר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ושאלתי היתה אם ידוע היתה לכהדר"ג איזה מקור או מסורה בזה…", ועד"ז כותב עוד פעם9: "הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע", ולכאורה צ"ע10 למה כותב הרבי: "וכמדומה"; "כמדומה ברור" ולמה הוא שואל: "אם ידוע היתה לכהדר"ג איזה מקור או מסורה בזה", והרי הניקוד של ברכת שהחיינו נמצא כן בכל דפוסי סידור אדה"ז, וא"כ הרי ודאי שמקורה מאדה"ז? ולכאורה מוכח מכאן שאפילו דברים שנמצאים בסידור אדה"ז עדיין יש לפעמים מקום להסתפק בהם11, ובמקרה שיש "איזה מקור או מסורה בזה" הרי זה מחזק מה שכבר נמצא מפורש בסידור אדה"ז, שאכן אין זה רק מעשי ידי המדפיס אלא מקורה טהור מפי אדה"ז.

ואכן כשהגרש"י זוין שאל את הרבי אודות הניקוד של שמח תשמח בשבע ברכות, "ובדקתי בכל הסידורים של חב"ד ובכולם כ"כ בשני פתחי"ן, ואני בעניותי אומר כל ימי 'שַמֵח' שכ"ה בכל הסידורים האחרים, והעיקר שכ"ה ע"פ הדקדוק. ואיני יודע אם ניקוד זה של הפתחי"ן בא בכוונה או אולי זה מהמדפיס ושלא בהשגחה", ענה לו הרבי ע"ז12: "בנוגע לניקוד ברכת שמח תשמח – כמדומה ברור שאומרים שמח כולו פתח", ובמק"א כותב עד"ז13: "מנהגינו וכהוראת כ"ק מו"ח אד"ש לומר שמַח תשמח (המם הראשונה ג"כ בפתח ולא בצירי)".

שינוי מניקוד שבסידור אדה"ז

והנה בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא אצל הרבי, ד' תמוז תש"מ, שאל האדמו"ר: "בהגדה של פסח בסידור של קה"ת כתוב אנו אוכלים (בחטף פת"ח), והרי בכל המקומות כתוב אנו (בקמ"ץ) האם ישנה בכך הסברה?", והרבי ענה לו ע"ז: "לא מצאתי, אך זה הועתק מסידורו של אדמו"ר הזקן, כך כתוב שם." ושוב פעם שאל האדמו"ר: "האם ישנו הסבר על כך?", והרבי ענה לו שוב: "לא מצאתי לעת עתה – לא ראינו אינו ראיה"14.

והכוונה כאן לניקוד ה'מה נשתנה' שבכל דפוסי סידורי אדה"ז הישנים, שהמלה "אנו" מנוקד בחטף פת"ח (אֲנוּ) ולא בקמץ (אָנוּ), והרבי מאשר שאכן כך הוא הניקוד שבסידור, ואין הוא טעות הדפוס וכיו"ב, אבל אין הרבי יודע ההסבר לניקוד זה.

ולמרות כ"ז הרי ב'ליקוטי טעמים ומנהגים' להגדה של פסח שם רשם הרבי הערה קצרה: "אנו. האל"ף קמוצה", הרי שלמרות שהרבי יודע שהניקוד שבסידור הוא בחטף פת"ח, בכל זאת הוא מציין שאומרים את האל"ף קמוצה. וכנראה שהיה בידו "איזה מקור או מסורה בזה", ואולי כך היה מנהגו של חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

כשבדקתי בסידורים ישנים מצאתי שהניקוד אֲנוּ בחטף פת"ח נמצא גם בסידור רבי שבתי סופר ובסידור יעב"ץ, וכנראה שהתמיה אינו על עצם ניקוד בחטף פת"ח, אלא ע"ז ששונה הניקוד ב'מה נשתנה', שהרי "בכל המקומות כתוב אנו (בקמ"ץ)", והכוונה להקשות שהרי בהמשך ההגדה בדברי רבן גמליאל נאמר בכל הדפוסים "מצה זו שאנו אוכלים . . מרור זה שאנו אוכלים..." בקמ"ץ ולא בחטף פת"ח.

וכדי לתרץ את התמיה הנ"ל בדקתי בשני דפוסי סידור אדה"ז הכי עתיקים שהגיעו לידינו (קאפוסט תקע"ו, ברדיטשוב תקע"ח) וגיליתי שגם "מצה זו שאנו אוכלים . . מרור זה שאנו אוכלים..." מנוקד שם בחטף פת"ח ולא בקמ"ץ, וכבסידור רבי שבתי סופר והיעב"ץ. ולפי זה אין כל תמיה בניקוד שבסידור, שהרי באופן עקבי מנוקד בכל המקומות "אנו" בחטף פת"ח. ולפלא שבכל הדפוסים שאחרי זה שבדקתי הרי בכולם הניקוד שם בקמ"ץ ולא בחטף פת"ח, למרות שב'מה נשתנה' כן נשמר שם הניקוד "אנו" בחטף פת"ח.

ולכאורה ניתן לסכם עפ"ז: לפי הניקוד שבסידור אדה"ז המלה "אנו" מנוקד תמיד בחטף פת"ח, ואילו לפי הוראת הרבי ב'ליקוטי טעמים ומנהגים' המלה "אנו" מנוקד תמיד בקמ"ץ, אמנם ברובם ככולם של הדפוסים אין עקביות וב'מה נשתנה' ניקדו בחטף ובדברי רבן גמליאל בקמ"ץ.

ומעניין לציין שלמרות כל הנ"ל הרי בשנים האחרונות שינוי את הניקוד בתוך ה'מה נשתנה' ו"תיקנו" את ה"שאנו" לקמ"ץ, אמנם שורה בזה בלבול וזה משתנה מדפוס לדפוס וכדלהלן:

שם הסידור

מקום ושנת הדפוס

הניקוד ב'מה נשתנה'

סדר תפילותמכל השנה

קאפוסט תקע"ו

אֲנוּ

סדר תפילות מכל השנה

ברדיטשוב תקע"ח

אֲנוּ [אבל בקושיא של 'שאר ירקות' נאמר: אָנוּ]

סדר תפלה מכל השנה

סלאוויטא תקצ"ו

אָנוּ

סדר תפלה מכל השנה

טשערנאוויץ תרי"ג

אָנוּ

סידור תורה אור

דפוסים שוניםתרמ"ט-תרצ"ה

אֲנוּ

סדור לקוטי תורה

ווילנא תער"ב

אֲנוּ

סדר תפלה עם פי' מהרי"ד

ברדיטשוב תער"ג

אֲנוּ

סידור תורה אור

ניו יארק תש"א

אֲנוּ [אבל בקושיא של 'שאר ירקות' נאמר: אָנוּ]

הגדה של פסח

ניו יארק תשי"ז

שתי הקושויות הראשונות: אֲנוּ

שתי הקושיות האחרונות: אָנוּ

הגדה של פסח

עם ליקוטי טעמים ומנהגים

ניו יארק תשל"ג

אָנוּ [התיקון באופן ידני ובולט]

סדור תהלת ה'

כפר חב"ד תשל"ה

אֲנוּ

סדור תהלת ה'

ניו יארק תשל"ח

אָנוּ

הגדה של פסח

עם והגדת לבנך

כפר חב"ד תשמ"ו

אֲנוּ

סידור תורה אור

ניו יארק תשמ"ז

אָנוּ

סדור תהלת ה'

כפר חב"ד תשנ"ג

אֲנוּ

הגדה של פסח

עם ליקוטי טעמים ומנהגים

ניו יארק תשנ"ה

אָנוּ [התיקון באופן ידני ובולט]

הגדה של פסח

עם ליקוטי טעמים ומנהגים

היכל מנחם, ירושלים תשנ"ט

אָנוּ

סידור תורה אור

ניו יארק תש"ס

אָנוּ

סדור תהלת ה'

ניו יארק תשס"ד

אֲנוּ

סדור רבינו הזקן (רסקין)

ניו יארק תשס"ד

אָנוּ

---

1) במענה על מה שכתב במכתבו להרבי: "בהרחמן בברכת המזון ישבור כו' נראה שצריך להיות עול הגויים ולא עול גלות שזה צנזורה. וכמו שהוא באהבת עולם לפני ק"ש". מכתבו נתפרסם ב'פרדס חב"ד' גליון 16 עמ' 25.

2) בבא בתרא קל, ב.

3) שיחת כ"ק אדמו"ר זי"ע מיום ב' דראש השנה תשנ"ב ('התוועדויות' ח"א עמ' 31).

4) ראה מש"כ הרב לוי יצחק רסקין בקונטרס "לוח השמטות ותיקונים על סדור רבינו הזקן... עם ציונים מקורות והערות", תשס"ה, עמ' צה הערה 35. צילום הגוכתי"ק שם עמ' ק-קא.

5) העירני לזה הרב לוי יצחק רסקין.

6) מדברי חס"ד שי', ואם קבלה היא נקבל. המשך דבריו כנראה אין להם יסוד: "סיפר לי הרבי על הסידור, שבזמן שברוסיה לקחו בחורים צעירים לצבא, קרא הרבי רש"ב לבנו והורה לו לחבר סידור שיהיה בתכלית הקיצור, שלא תופיע בו תפילה אחת פעמיים, כדי לעשותו קטן ככל האפשר, ולתת אותו לחיילים היהודיים". בקשר להשתלשלות הדפסת ה"רוסטובר סידור" ראה ספר "הסידור" עמ' קיט-קכב.

7) בינתיים לא זוהה כתב-ידו של מי זה ומתי נרשם. ויש להעיר מתיקון נוסף שמופיע שמה ליד "הרחמן" לשבת וחג: "לר"ה", שלמרות שלא מופיע בסידור הרי גם בראש-השנה אומרים "הרחמן" מיוחד לחג, והרי זה קשור אולי להוראת אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תש"א להדפיס את "הרחמן" לר"ה בסידור 'תורה אור', ראה כ"ז ב'אוצר מנהגי חב"ד' לתשרי עמ' פד-פה.

8) חלק ט עמ' צג.

9) שם חלק ח עמ' שלג.

10) ראה גם מש"כ בספר "הסידור" עמ' רב-רג הערה 142.

11) וראה הדיון הארוך בס' "הסידור" עמ' קפג-קצו, האם אדה"ז בעצמו ניקד את כל הסידור.

12) 'אגרות קודש' חלק כג עמ' תלה. מכתבו של הגרש"י נעתק שם בשוה"ג.

13) 'אגרות קודש' חלק ג עמ' צב, ומוסיף שם רמז לזה ע"פ חסידות.

14) ראה כ"ז 'בצל החכמה' עמ' 93-94, 'שיחות קודש' תש"מ ח"ג עמ' 1151.