חבר כולל מנחם שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר
בהגדה של פסח פיסקא בדיקת וביעור חמץ כותב רבינו: המנהג להניח פתיתי חמץ כו' קודם הבדיקה, מעיקר הדין א"צ כלל להניח וכו' אבל כבר נתפשט המנהג להניחן, ומנהג ישראל תורה היא, ראה בח"י טעמי מנהג זה. ויש להוסיף טעם: כדי שבביטול היום יוכל לומר כל חמירא וחמיעא דחמיתי', וגם שלא ישכח חובת ביעור ולא יצטרך לשרוף הכלי שלקח לבדיקה כמ"ש סו"ס תמה1.
ולכאו' צ"ב בהך טעמא, ד"לא יצטרך לשרוף הכלי שלקח לבדיקה", שהרי כל עיקר שריפת הכלי הוא רק כדי שלא ישכח חובת הביעור לשנה הבאה (- אדה"ז שם), ולפי"ז נמצא שמניח י' פתיתין כדי שלא יצטרך לשרוף הכלי, כדי שלא ישכח חובת הביעור, ולכאו' הוא גזירה רחוקה, וע"ד גזירה לגזירה וכו'.
[ולטעם השני (- דשריפת הכלי -) שהביא שם אדה"ז "כדי שלא ישכח לבטל בביטול השני", הרי הוא טעמא דהח"י, שהביא לפנ"ז].
וביותר צ"ע דלמה לא הביא מש"כ הפוסקי' דהיום חובה הוא מעיקר הדין להניח הפתיתי חמץ, כי הבתים היום הם ע"ד בית בדוק (מחזיק ברכה סו"ס תלב, ועי' בהמצויין בנטעי גבריאל פ"ח).
1) מש"כ "סו"ס [- סוף סימן] תמה", לכאו' הוא טעוה"ד, דהוא שם בסעי' ז, שאינו לקראת הסוף כלל.
Download PDF