שליח כ"ק אדמו"ר - טווין סיטיז, מיניסוטא
ב"מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לאגרת הקודש סימן י' מעתיק כ"ק אדמו"ר [מהתניא - לאחרי השיעורים דכמה מצוות וההמשך "וכן במעשה הצדקה וגמ"ח בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה אפ"ה יש לה שיעור קצוב]: חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית",
ומציין: "שו"ע יו"ד ר"ס רמ"ט." ושוב מעתיק: "בינונית כו'" ומעיר: "הרמז ד"כו'" - אולי על הסיום בשו"ע: "פחות מכאן עין רעה", ושם ס"ב: "[לעולם לא ימנע אדם עצמו פחות משלישית השקל] פחות מזה - שלישית השקל- לא קיים מצות צדקה". ובירושלמי פאה א"א: "עד היכן כו'" ועיי"ש בבאר היטב סק"ג אם מעשר ממון חיוב הוא". עכלה"ק.
בהע' 21 כתבו המהדירים: "כ"ה בכתי"ק. ואולי צ"ל: סק"ב. ושם, שקו"ט אם מותר להשתמש במעות מעשר עבור עניני מצוה".
הנה לפום ריהטא לכאורה אינו מובן מהו הקשר של "השקו"ט אם מותר להשתמש במעות מעשר עבור עניני מצוה" עם מ"ש כ"ק אדמו"ר אם מעשר ממון חיוב הוא". אלא שאין הכי נמי - קשה להבין מהו כוונת כ"ק אדמו"ר בציון והערה זו.
דהנה הבאר היטב כותב בסק"ג: "[שלישית] השקל: כ' הש"ך שלפי החשבון לקמן סי' רס"ה ס"ה [צ"ל ריש סי' ש"ה] הוא עשרה גולדין פוליש, ע"כ נהגו בארצות האלו שהגבאי צדקה הולך בבהכ"נ שני וחמישי לגבות מעות צדקה מכל אחד ואחד, ואפי' נותן מהפחות שבמטבעות הוא נותן יותר משלישית השקל לשנה ומנהג נכון הוא עכ"ל." וכאמור, בהשקפה ראשונה צ"ע הכוונה.
והנה רוב שיעורי המצות שמביא אדמוה"ז הם קצובין ומדאורייתא, אבל בנוגע למצות הצדקה ישנן כמה שיעורין שתיקנו חכמים כפי הישג הנותן. ואדמוה"ז מביא במפורש רק מעשר וחומש, וכ"ק אדמו"ר מחדש, שאדמוה"ז מרמז לשאר השיעורים הקטנים יותר - א' ממאה, א' מחמישים וכו' - שהובאו בתלמוד (ירושלמי - הלכות ופסקי דינים - ומקור לכמה מדברי השו"ע כאן) ובשו"ע, עד להשיעור הקטן ביותר שמחוייב בו. ודוקא שיעורים אלו שמביא אדמוה"ז במפורש, הם שיעורים שאסור לבזבז יותר מהם (וע' בירושלמי ובביאור המפרשים וכן ב'אגדות ירושלמי - יפה מראה' שמפרש תקנת אושה שזה לכל היותר ובפירוש ה'פני משה' ועוד, ואכ"מ) אבל אין חיוב ליתנם, ובשעת הצורך חייב ליתן הרבה יותר מחומש וכו'. וכשמחלק סתם לצדקת אל יבזבז יותר וכו'.
וכ"ק אדמו"ר מציין לה"באר היטב" שמביא איך שמקיימים מצות הצדקה באופן דחיוב, שכאו"א מחוייב בו, ולכל הפחות כזה, ובפועל ממש. ומהשיעור ד"לכל הפחות" מורה אדמוה"ז (בהמשך האגרת) ליתן הרבה יותר*.
אלא שעדיין צ"ע הלשון "מעשר" ("אם מעשר ממון חיוב הוא") ואולי צריך להיות פסיק או וא"ו ה(מוסיף ו)מחלק בין התיבות "באר היטיב סק"ג", ו"אם"( "ועיי"ש בבאר היטב סק"ג [.][או ו]אם מעשר ממון חיוב הוא" - ואז לברר השיטות אם מעשר ממון חיוב - שזה אריכות - ולפי דעת הסוברים שחיוב הוא אז מביא אדמוה"ז שיעור דחיוב במפורש) ותן לחכם וכו'.
*) ראה לקו"ש חכ"ז פ' בחוקותי (ג) המערכת
Download PDF