ברשימות חכ"ט מביא כ"ק אדמו"ר דברי הרמב"ם בהי"ד דשבת ה"א: "ארבע רשויות לשבת כו' איזהו רה"ר מדברות והיערות" כו' [ומציין שכ"ה גם בפיה"מ]. ומביא הקושיא דבגמ' הובאו ב' ברייתות ע"ז, בחדא תנא דמדבר רה"ר ובחדא לא, ומתרץ בגמ' "כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזמן הזה, וברש"י ותוס' פירשו דבזמן הזה לא חשיב מדבר.

ומביא תירוץ הה"מ דלהרמב"ם בזמן הזה אדרבא חשיב מדבר רה"ר ורק אז לא פסיקא ליה דהוה כמה רשויות.

ואח"כ מתרץ כ"ק אדמו"ר דגם להרמב"ם בזמן הזה לא חשיב מדבר, אבל זהו רק במדבר הגדול מפני שאינו ראוי כלל להילוך בני אדם.

ובקטע המתחיל "ולפירוש הר"א, (אות ו' בהפיענוח) מבאר החדוש לדינא במה דחשיב "המדבר" בברייתא: לפירוש הר"א מובן דקמ"ל דמדבר היום הוי רה"ר, אבל לרש"י ותוס' לכאורה הא דהוי מדבר הוי רק בזמן שישראל שרויין במדבר ומה נוגע לזמנינו, ומתרץ ג' תירוצים: א. להשמיענו שגדר רה"ר הוא כשס' רבוא בוקעים בו כאחד. ב. אם גם עתה יקרה כן - דינו כרה"ר. ג. בגאולה העתידה הרי ילכו בנ"י במדבר.

ובהפענוח הערה 31 כתב שעד"ז י"ל גם להפירוש דכ"ק אדמו"ר דמ"ש המדבר בברייתא הוא שבגאולה העתידה ילכו במדבר.

וצריך לעיין אם בכלל לשיטת רבינו שייך להקשות אמאי תני "המדבר" דבשלמא לשיטת רש"י ותוס' בלי המדבר הייתי יודע שבזמן הזה אינו רה"ר דמהיכי תיתי לחייב אבל דברי כ"ק אדמו"ר הנה אם לא היה כתוב המדבר, בפשטות דלא היה לי מקור לחלק בין מדבר הגדול וסתם מדבר, כי מסברא הייתי אומר שכל המדברות אינם רה"ר (וע"ד השאלה לרש"י ותוס', דלהשמיענו שדינו רה"ר א"צ ראיה) ולכן הוצרך לומר דמדבר הגדול אז היה רה"ר, ובמילא שמעינן דהיום אינו ושאר המדברות גם היום הם רה"ר.

ואת"ל דא"כ היה צריך לומר מדברות ולא לדבר על מדבר הגדול, י"ל דאז לא הייתי מחלק לומר דמדבר הגדול היום, אינו רה"ר וכנ"ל.

ועפ"ז יתורץ ממילא שאלת הרא"ב שיחי' גערליצקי בגליון הקודם, דלפירוש כ"ק אדמו"ר מהו המקור של הרמב"ם שמדברות הם רה"ר, וע"פ הנ"ל אתי שפיר דהא גופא שמחלקים במדבר הגדול לומר דדווקא אז היה רה"ר (דלכאורה מאי דהוה הוה, והביאור הוא) כדי להשמיענו דבזה"ז אינו רה"ר, משמע דשאר המדברות הם כן רה"ר, דאל"כ מהיכי תיתי לומר דבזה"ז מדבר הגדול הוא רה"ר עד שצריך להדגיש שדווקא אז היה רה"ר.