הערות על ה"רשימות" ע"ס התניא [המשך

]

ע' ה. ז"ל: "השער - להשוות עם תוצאות הקודמות, וכן לענין ההסכמות". ע"כ.

א. בנוגע להשער - יש לציין אשר רובו שוה בכל הדפוסים מדפוס הראשון ואילך. ורק שבדפוס השני (וכמה לאחריו) בא שינוי בהשם של הס': כי בדפוס הראשון (וכן בדפוסי ווילנא, שהוא הנפוץ עתה) מתחיל: ספר לקוטי אמרים ח"א כו', ובדפוס הב' מתחיל: תניא והוא ספר לקוטי אמרים ח"א כו'.

אולם אף שדף השער בכללותו הוא שוה בכל הדפוסים, אבל קיימים שינויים בנוסח דף השער הנדפס (מדפוס הראשון), עם התניא מהדו"ק (מהכתבי יד של ס' התניא). כי הלשון בהדפוסים הוא:

ספר לקוטי אמרים, חלק ראשון, הנקרא בשם ספר של בינונים, מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע, מיוסד ע"פ כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י. ע"כ.

אבל בס' "לקוטי אמרים - מהדו"ק" ע' ט, ז"ל: קיצור לקוטי אמרים, מלוקט מפי סופרים ומפי ספרים, להבין מעט מזעיר מאמר הכתוב כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו וגו', איך הוא קרוב מאד.

ב. יש לציין עוד בענין זה. כי הנה בהרשימות כאן, נרשם רק שורה אחת על כללות דף השער (להשוות עם הוצאות הקודמות, וגם מה שלא נזכר בהשער הזה אודות שעהיחוה"א כו'). אך לא באו כאן הערות פרטיות על לשון דף השער ומקורות הלשונות בחז"ל, כמו שמציין בפרטיות על הקדמת המלקט וכו'.

ובאמת יש הרבה ביאורים בספרי כ"ק אדמו"ר על לשון השער [כגון מקור לשון "מפי ספרים ומפי סופרים" שהוא בשל"ה כו', ומקור וביאור לשון "בדרך ארוכה וקצרה", ולשון "בעזה"י" ועוד]. ולפי"ז יש לברר מדוע בהרשימות כאן לא נזכר דבר על שורות אלו.

וי"ל, כי בענין דף השער מצאנו במקומות אחדים באגרות אדמו"ר, (באגרת משנת תשמ"א - נד' בקונטרס הרשימות כאן ע' ד): "לשון השער אף הוא לשון אדה"ז (דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר)". ובאגרת שני' (משנת תשח"י, נד' בקונטרס כאן ע' יב) ז"ל: "שער התניא אשר שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שהתיבות, ספר לקוטי אמרים כו' בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י, הוא לשון רבינו הזקן".

א"כ יש לומר שזמן כתיבת הרשימות על תניא, הי' מקודם ולפני שמיעת ענין זה מאדמו"ר הריי"צ. ואז עדיין לא הי' מוחלט אם שורות אלו הם מאדה"ז בעצמו או רק מהמוציאים לאור. וע"כ לא נכנס כאן לדיוקי הלשונות.

ע' ט: במדור "לקוטי פירושים", על לשון הקדמת התניא "לכללות אנשי שלומינו יצ"ו". מבאר פיענוח הר"ת "יצ"ו". וז"ל: "יברכם צורנו וישמרם. או י"ל ישמרם צורנו וגואלנו, או כיו"ב. ולהעיר מתפילת "צור ישראל קומה בעזרת...". - אולי לכן ג"כ הוא בר"ת בכדי שיכלול כל הברכות. עכלה"ק.

בר"ת זה י"ל אופנים רבים, ראה לדוגמא בספר "אוצר ראשי תיבות" (שנדפס בירושלים) שמפרש: "ישמרהו צורו וגואלו" או "ישמרהו צורו ויחיהו". וכן במילון אבן-שושן "ישמרהו צורו ויחייהו". ובלוח הר"ת שבסוף התניא "ישמרם צורם ויחזקם".

וי"ל הטעם שמפרט כאן שני אופנים בלבד: יברכם צורנו וישמרם, או ישמרם צורנו וגואלנו (אף שמוסיף "או כיו"ב"),

כי אופן הא' הוא הלשון הרגיל אז במדינות אדה"ז. ויש גם קצת תיקון לשון כי במקום שכתוב בהספרים הנ"ל "צורו" או "צורם" הרי כאן תיקן "צורנו", כי אף שהברכה הוא בלשון נוכח או נסתר, אבל לגבי שם ה' הנזכר בהברכה - בזה גם המברך אינו מוציא א"ע מהכלל, ולכן כותב "צורנו", ולא "צורם".

ואופן הב' שנקט "ישמרם צורנו וגואלנו", י"ל שהוא על משקל לשון הכתוב בתהלים (ספי"ט) : ה' צורי וגואלי. והתחלת הפסוק שם הוא יהיו לרצון אמרי פי גו'. וראה גם שו"ת הרמב"ם (חברת "מקיצי נרדמים") סשמ"ו, שם הלשון מפורש "ישמרהו צורו".

שם בע' ט. מביא מהתניא לשון "אכי"ר" [מתחילת הקדמת המלקט: "וחיים עד העולם נס"ו אכי"ר"]. ונשאר מקום פנוי. והיינו שהי' בדעתו הק' להשלים הציונים לזה, ולא איסתייעא מילתא.

ולשון "אמן כן יהי רצון" מצאנו לע"ע: בסוף דב"ר. בתנחומא ס"פ תולדות וס"פ חוקת ובלק. רמב"ם פרה אדומה ספ"ג [נת' בלקו"ש חכ"ח פ' חוקת, ומציין שם ג"כ ע"ד לשון זה ברמב"ן]. שו"ת הרמב"ם סש"ג.

[ובשינוי ראה ג"כ ברש"י שבועות לו,א על ל' הגמרא: אמן בו אמנת דברים: וראוי לענות אמן על דבר תפלה ותחנה שהוא לשון מאמן הדברים שיהא רצון שיהא אמת כן. ע"כ. וראה ג"כ בב"ח וט"ז באו"ח סקכ"ד.]

אבל בהרבה מהנ"ל, אפשר הם הוספת מדפיסים מאוחרים וכיו"ב, ויש לברר הנוסחאות בדפוסים הראשונים ובכת"י. וי"ל דלכן לא ציין ע"ז כלום בהרשימות, כי בעת כתיבת הרשימות לא הי' באפשרות לברר בדפוסים הראשונים וכו'.

[תודתי נתונה להר"י שי' ווילהלם מהספרי' אגו"ח שסייע בידי בכמה מהמ"מ הנ"ל בלשון אכי"ר]

[המשך ההערות יבאו אי"ה בגליונות הבאים.]