בקונטרס "מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב" בפי"א - מציין רבינו עמ"ש אדמוה"ז שם "שעובר על אזהרת התורה ונשמרת מכל דבר רע של יהרהר ביום כו'" דמקור מאחז"ל זה הוא בע"ז כ, ב, וכתובות מו, א.

המו"ל שם מנסה לבאר דיוק הסדר בהמ"מ שציין רבינו דהרי הקדים המאוחר מס' ע"ז ולאחרי"ז כתובות וז"ל המו"ל שם "ואולי י"ל הטעם שרבינו מקדים ע"ז לכתובות משום שבכתובות הוא מאמר של ר' פנחס בן יאיר (ובסגנון "מכאן אמר רפב"י אל יהרהר כו'" שהוא כהאומר עצה כו' ולא "אזהרת התורה")", עכ"ל.

הנה בעת למדי למיגרס הסוגיא בדף מו, א נתעוררתי בזה, דהרי רש"י בד"ה 'לכדר' פנחס' דקאי על דברי הגמ' שם דכתיב "אזהרה למוציא שם רע מנלן ר' אלעזר אומר אלא תלך רכיל ר' נתן אומר ונשמרת מכל דבר רע ור' אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא מיבעי ליה לכדר' פנב"י ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר רפב"י שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה" עכ"ל הגמ' הנוגע לעניננו, וע"ז כתב רש"י וז"ל "לכדר' פנחס - במס' עבודה זרה". עכ"ל.

הרי לנו דגם רש"י בעת הגיעו למאחז"ל זה במסכת כתובות שינה מדרך פירושו ברוב המקומות וציין והראה מקום ומקור למאחז"ל זה שהוא בע"ז [דהא גופא למה ציין רש"י דוקא כאן המקור דלא כדרכו - צ"ע בכללי רש"י מתי מציין ומתי לא, ואכה"מ, ועכ"פ] הרי חזינן מזה דמקור מאחז"ל זה המובא בכתובות הוא בגמ' בע"ז.

והאמת היא דבעיוננו בשתי המס' נראין פני הדברים דבמס' ע"ז הוא המקור דמאחז"ל זה, דהרי במס' ע"ז כל הסוגיא שם מדף כ, א עוסקת בענין זה דעל אדם לשמור א"ע כדי שלא יבוא לידי חטא ומביא כו"כ דוגמאות לזה, ובהמשכו מובא מאחז"ל הנ"ל. משא"כ כאן הסוגיא מדברת על מוציא שם רע והאזהרה ע"ז בתורה, והקשתה על ר"א למה לא דרש מהפסוק ד"ונשמרת" וע"ז עונה הגמ' דנצרך להפסוק לאזהרה בענין אחר שלא יהרהר וכו', שלא קשור לסוגיא זו כלל. ובהשוואת שתי הסוגיות מובן ופשוט דהמקור הוא במס' ע"ז.

ועפיכ"ז מובן לנו א"כ, שהסדר בהמקורות שציין רבינו מדוקדקים הדק היטב, וכדחזינן מדברי רש"י עצמו דבמס' כתובות הראה מקום למס' ע"ז. ומובן לנו למה הקדים רבינו בהציונים מס' ע"ז לכתובות.

אלא שעפי"ז שמאחז"ל זה המובא בכתובות הוא מצוטט ונלקח ממס' ע"ז ומובא בכתובות כבדרך אגב, א"כ מהו שציין רבינו בכלל למ"מ מס' כתובות, הנה [נוסף ע"ז די"ל דכך הוא הדרך לציין כל המ"מ, אבל בכ"ז יש לעיין בזה - דהרי לא כן הוא בכל פעם ובפרט בנדו"ד דמאחז"ל זה הובא גם בשקלים פ"ג ה"ג, כדמצוין ב'מסורה' ולא צוין ע"י רבינו], ע"ז י"ל דבזה רוצה רבינו להעיר לב המעיין דמאחז"ל זה הובא בשינוי בשתי המס', למרות שמס' ע"ז הוא המקור למאחז"ל זה המובא בכתובות, וכמו שהרגיש המו"ל בחילוק זה דבכתובות הוא מאמרו של רפב"י, ובע"ז קתני "ת"ר ונשמרתם מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום כו'".

[אבל פשוט דאין לומר בההמשך שכ' המו"ל דמהמובא בכתובות משמע דרפב"י הוא האומר עצה ולא אזהרת התורה, דהרי כנ"ל הוא אותו מאחז"ל המובא במס' ע"ז כדכתב רש"י עצמו, ושתיהם לדבר א' נתכוונו - אזהרת התורה, ובפרט דהרי"ז כל התוכן דהגמ' במס' כתובות לומר דר' אלעזר לא דרש האזהרה (כהלשון בגמ' שם) למוש"ר מ"ונשמרת" וכו' כי נצרך לזה לדרשת רפב"י, דהתורה מזהירה כאן אזהרה אחרת ולא אזהרה על מוש"ר, ויתירה מזו דאם דייקת כך אין לדבר סוף, וגם על הגמ' במס' ע"ז יתאפשר לומר דהוא עצת רבנן - ת"ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר וכו'...].

ומדי דברי בזה לא אוכל להתעלם מלהעיר על התמיהה הגלויה שמתעורר כאן (אף שאכה"מ - אבל בקיצור עכ"פ) דלכאורה צ"ע דהגמ' אומרת "לכדר' פנחס בן יאיר ונשמרת מכל דבר רע" והכוונה למאחז"ל המובא במס' ע"ז כנ"ל מדברי רש"י, וכנ"ל גם דשם הובא מאחז"ל זה לא בשם רפב"י אלא ת"ר ונשמרת וכו', והן אמת שבהמשך למאחז"ל זה המובא בע"ז שם קתני "אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'" ע"ש, והפשט בדברי רפב"י שם הוא איך יוכל האדם לבוא לידי זהירות מהחטא שהוא ע"י התורה, כדמשמע ברש"י שם. ועד"ז כל שאר הדברים המובאים שם במאמרו שהם הכל דברים הגורמים לאדם להישמר מהחטא, דמזה משמע דרפב"י סבור גם מאחז"ל זה המובא גם בשם רבנן [דעפי"ז יש לפרש בדא"פ מה שהקשינו לעיל בדא"ג למה דוקא כאן מציין רש"י להמקור דמימרא זו דמס' ע"ז, מכיון דאף שבפשטות בהעיון בדברי רפב"י שם לא נראה שזה אותו מימרא דרפב"י כאן, בכ"ז כוונת הגמ' כאן הוא לרפב"י המבוא שם דהרי גם הוא סבור ממאחז"ל זה].

אבל הרי בכ"ז הוא לא בעל המימרא דמאחז"ל זה, וא"כ למה הובא בגמ' דילן במס' כתובות בשמו "לכדרפב"י" ולא כלשון הרגיל בכגון דא "ההוא מיבעיא לי' לכדת"ר ונשמרת וכו'", וצריך עיון יותר בזה.