כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מבאר בלקו"ש חכ"ח פ' פנחס 189, החילוק בין קרבן תמיד לשאר קרבנות דמוספי שבת ר"ח ורגלים, דהשראת השכינה שנעשית ע"י קרבנות החג הוא בגילוי, שפועל על הזמן שה"זמן" נעשה קדוש, ואשר לכן הקדושה היא מוגבלת רק לזמן זה, שקשור עם יום מסויים דוקא, משא"כ השראת השכינה שנעשית ע"י קרבן תמיד היא בלי הגבלה, וקשור עם "אני הוי' לא שניתי", ואינו פועל על הזמן שיהי' יו"ט, והוא בעצם למעלה מן הזמן, רק שפועל על הזמן בהעלם, שכל יום הוא "מועד התמידים", עייש"ב.

והנה, בשבת דף כ"ד ע"א איבעיא להו, מהו להזכיר חנוכה במוספין, כיון דלית בי' מוסף בדידי' לא מדכרינן, או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפילות עכ"ל. וביאר הגר"י ענגיל בספרו 'לקח טוב' צדדי האיבעיא, שהג' תפלות הקבועות תמיד, שייכות שפיר אל ענין הזמן כפי מה שהוא, כיוון דתפילות כנגד תמידים תקנום, והתמידים הרי הם חובת היום, וע"כ הם שייכים אל קדושת היום, דכל יום כפי כל מיני קדושה אשר בו, וע"כ בחנוכה מזכירים של חנוכה בתפילות הקבועות דשייכי לחנוכה, אמנם מוסף דשבת ור"ח שבתוך ימי חנוכה, שבאה במקום קרבן מוסף, יש סברא דלא שייך לקדושת חנוכה, ולכן לא מדכרינן, אמנם י"ל צד אחר, דקדושת חנוכה מתפשטת על כל המצות, וע"ד מה דאיתא בזבחים (ומרגלא בפומא דרבינו), דאטו ר"ח למוספי שבת לא אהנאי, וא"כ מזכירים של חנוכה במוסף ג"כ, וזה מה דהגמ' אומרת יום שנתחייב בארבע תפילות, דהכוונה היא דאותו יום שיש בו קדושת חנוכה, הוא שנתחייב בארבע תפילות, ע"כ יש בכל התפלות ענין החנוכה, עכתי"ד בקיצור.

וי"ל ההסברה ע"פ מש"כ בשיחה הנ"ל, שבקרבן תמיד הרי יש ב' קצוות דמחד גיסא השראת הקדושה שנעשית ע"י קרבן תמיד, היא מצד אני הוי' לא שניתי והיא למעלה מן הזמן, ומאידך גיסא היא פועלת בזמן שיהי' "מועד התמידים". וא"כ י"ל, שמצד זה שבעצם - הקדושה היא למעלה מן הזמן, א"כ שייך לחנוכה ג"כ, וא"כ מזכירים חנוכה במוסף ג"כ, משא"כ מצד זה שכל יום נעשים מועד התמידים, א"כ מזכירים (שענינה גילוי) חנוכה דוקא בג' התפילות הקבועות שכנגד התמידים ולא במוסף.