שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק
בלקוטי שיחות כרך ה' (עמ' 147), מבאר בדרך הפשט את הקושיא המפורסמת: מכיון שיעקב אבינו קיים כל התורה כולה (וכפירוש רש"י בתחילת פרשת וישלח: "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי"), איך נשא שתי אחיות?
והביאור: האבות הרי לא נצטוו על המצוות, וקיומם הי' רק מפני שהם קיבלום על עצמם. ונמצא שזה ששמרו את תרי"ג מצוות, היה באופן של חומרא והידור שאינם חייבים בהם כלל. ובמצב שקיומה של מצוה מתרי"ג מצוות הוא בסתירה לקיום מצוה משבע מצוות בני נח, וכן לדבר שהאומות קבלוהו עליהם לחוק ומשפט, אז נדחה הראשון (שאינו אלא חומרא והידור) מפני האחרון (שהוא חיוב וציווי).
ובנידון-דידן: האומות הקפידו אז שלא לרמות איש את אחיו, כפי שמוכח מכך שיעקב טען כלפי לבן "למה רימיתני", ולכן נאלץ להתנצל באומרו "לא יעשה כן במקומנו". ולכן גם נשא יעקב את רחל לאשה, כי הוא הבטיח לה שישאנה, ואף מסר לה סימנים בקשר לכך, ואם לא היה עומד בדיבורו, היה בזה משום רמיה, דבר האסור לבני נח. - עד כאן תוכן דברי קדשו.
ולהעיר, שיסוד זה מיוסד גם עפ"י ההלכה - בשו"ת 'אבני נזר' יורה דעה סי' שו (ס"ק טו-יח) קבע - שהאדם מחוייב לקיים הבטחה או שבועה לזולת גם טרם אזהרת שבועה מסיני, עיין שם. [ויש שביארו זה עפ"י מ"ש רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' אות קפד שגניבת דעת חמורה מגזל, והטעם: "ונתחייבנו על נדרי האמת, כי הוא מיסודי הנפש"].
וא"כ תירוצו של כ"ק אדמו"ר מבוסס גם על-פי ההלכה. אבל, כנראה, לאידך, כ"ק השתדל שהתירוץ יהיה דווקא ע"פ פשט - דרך הלימוד ל"בן חמש למקרא" שלא למד עדיין את דברי התוספות (ד"ה "כשהשביע") במסכת שבועות (כט, א), דברי הפוסקים (שו"ת הר"י מיגאש סקכ"ו) וגדולי המחברים ('משנה למלך' פ"י מהל' מלכים) עליהם ביסס האבנ"ז את יסודו.
וחידושו של כ"ק אדמו"ר הוא, שאדרבה, אפילו בן חמש למקרא יכול להיווכח איך שהבטחה ואמירת אמת היתה מושללת אז. ולכן יעקב נאלץ לשאת גם את רחל. וק"ל*.
*) הערה זו נכתבה לעילוי-נשמת מרת חנה שמחה מימי (בת רחל) עם-שלום נלב"ע כ"ג תשרי תשכ"ג תנצב"ה.
*) ראה לקו"ש חל"ח פ' נשא - ב' עמ' 28, והערות וביאורים גליון שצה ותקפה. המערכת.
Download PDF