כפר חב"ד, אה"ק
בשער היחוד והאמונה פ"א "וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין וכי תעלה על דעתך שיש אלוקים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כל כך והשבות אל לבבך".
וביאור הקושיא, דבפשטות מש"כ בפסוק "אין עוד" הכוונה לשלול שאין עוד אלוקה בשמים ממעל או בארץ מתחת1, וא"כ צ"ב מהו ההו"א שיש אלוקים נשרה במים?
ובלקו"ש (חכ"ט עמ' 27) מבאר רבינו מהו ההכרח שזוהי כוונת הפסוק, דלכאורה היה אפשר לומר כוונת הפסוק כמו"ש בתרגום "ושליט על ארעא" דהיינו שהפסוק בא לשלול שלא נאמר שעזב ה' את השמים והארץ בידי כו"מ, וגם להם יש איזה שליטה ח"ו, וע"ז בא הכתוב לשלול ש'אין עוד' - שאין לשום דבר זולתו ית' שליטה. ולפי פירוש זה מיושבת קושיית אדה"ז, שזה שפיר מובן שצריך לשלול.
ומבאר רבינו, שההכרח של אדה"ז (שכוונת הפסוק לשלול שאין עוד אלוקה) הוא מהמשך הכתובים, שפסוק הנ"ל 'וידעת' בא בהמשך לפסוקים הקודמים (ואתחנן ד, טז-יט) "פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל גו' תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם וגו' אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".
והיינו שבפסוקים הקודמים מדובר אודות טעות שיש עוד אלוקה בשמים ממעל (פן תשא עיניך השמימה) ובארץ מתחת (כל דגה אשר במים מתחת לארץ). וא"כ מובן שכאשר הפסוק ממשיך 'וידעת היום גו' כי הוי' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד' הרי הכוונה היא לשלול שאין עוד אלוקה זולתו ית'. וא"כ מקשה אדה"ז "וכי תעלה על דעתך שיש אלוקים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כל כך והשבות אל לבבך". ע"כ תוכן השיחה.
אבל לפ"ז לכאורה יש להבין לאידך גיסא מהי באמת קושיית אדה"ז, דאם באמת מוכח מהמשך הכתובים שבאים לשלול שאין עוד אלוקה וזהו הפירוש בפסוקים הקודמים, א"כ מה קשה "וכי תעלה על דעתך וכו'", והרי הפסוק עצמו אומר שניתן לטעות שיש עוד אלוקה.
וכן יש לעיין לפ"ז מהו תירוץ אדה"ז (אח"כ בהמשך הפרקים) שהכוונה 'אין עוד' הוא שאין שום מציאות זולתו ית', והרי יש הכרח מפשטות הכתובים שהכוונה לשלול שאין עוד אלוקה זולתו ית'.
ואף שכמדומני חסידים מעולם לא התפלפלו בקושיית אדה"ז כאן, ובכלל ידוע שקושיא זה רק כעין 'פספורט', אעפ"כ הרי ידוע שכל תיבה ואות (ובפרט בתניא) הוא בדיוק רב, ובטח שיש להבין הביאור בזה, וכפי שרואים בשיחה הנ"ל שרבינו מאריך בביאור הקושיא עיי"ש.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.
1) והכוונה בפסוק הוא לשלול במים מתחת לארץ (אף שכאן בפסוק כתוב 'על הארץ' ולא 'בארץ' וכן בפסוק לא מוזכר 'מים') – ראה לקו"ש (חכ"ט שם) ובשיעורים בספר התניא בהערת רבינו, ההכרח לזה מצד המשך הכתובים.
Download PDF