ראש ישיבת תות"ל וחבר לשכת הרבנות - קרית גת, אה"ק
בלקו"ש ח"ג פ' ויגש עמ' 827 מקשה על מ"ש רש"י עה"פ "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה", דמפרש רש"י "לתקן בית תלמוד שמשם תצא הוראה על ידי יוסף כמארז"ל מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה כו'", דלכאו' א"כ גם אצל יוסף הי' כך והי' יכול לפעול ענין זה על ידו, ולמה הי' צריך דוקא ע"י יהודה, ומבאר באריכות התירוץ דיהודה היה באופן של תורתו אומנותו, משא"כ יוסף היה בדרגא נעלית ולא הפריע אעפ"י שהתעסק בעניני העולם, ומסיים שם שיהודה עניינו תורה, ותורתו אומנותו - וזה ענין של תלמיד ישיבה לא להתעסק עם עניינים אחרים, משא"כ יוסף.
וצריך ביאור איך מתאים זה עם המובא בתו"א בפרשת ויגש ובעוד מאמרים - שיוסף עניינו תלמוד ויהודה עניינו מעשה, ובזמה"ז תלמוד גדול ולכן "ויגש אליו יהודה", אבל לעת"ל יהיה יהודה נעלה יותר מצד שמעשה גדול, כמ"ש בהפטרה והתבאר באריכות במאמרי רבותינו נשיאנו ובמאמרי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זי"ע.
ודחזינן שיהודה עניינו מעשה המצוות, ויוסף עניינו תלמוד ולא כמו שמבואר בלקו"ש שיהודה עניינו תלמוד.
ואפשר לבאר זאת עפ"י המבואר בשיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זי"ע בש"פ ויגש ט' טבת הובא בהתוועדויות תש"נ עמ' 108 שמבאר שיוסף הוי תלמוד ויהודה הוי מעשה ולכן בזה"ז יהודה צריך לקבל מיוסף, אבל דווקא על ידי ה'ויגש' הביא ההתאחדות ביניהם, שמצד התורה לבד יכול להיות שיחסר בתכלית הביטול עד שיהיה מקום להרגש דמציאות עד לענין ד"לי יאורי ואני עשיתיו" בדקות דדקות, אע"פ שיהודי לומד ומבין תורה ומתאחד עמה, עד שהתורה נקראת על שמו ולכן "רב שמחל על כבודו כבודו מחול" כי התורה דיליה הוא, משא"כ מצד הדרגא דמעשה (מלשון כפיה) ה"ה בתכלית הביטול ומסירת נפש, כי אינו מרגיש לגמרי מעלות וענייני עצמו רק הקבלת עול לקיים את המעשה. וממשיך וע"י ויגש אליו יהודה הוא הכניס את הכוח בתכלית הביטול גם ביוסף (תלמוד) שיהיה לימוד התורה לשמה מתוך מסירת נפש ולא לשום דבר אחר (אפי' לא לעוה"ב), אלא עבודה מתוך אהבה שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד (כמבואר ברמב"ם סוף וחותם הלכות תשובה).
וממשיך דיש לומר שלכן "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה" - דווקא הביטול דיהודה יש לו הכח להפוך את מצרים למקום של תורה ולבטל סו"ס גם את הע"ז דמצרים במצרים, ולגלות שם אחדותו ית' "וידעו הגויים כי אני הוי" כמ"ש בהפטרה.
ולכן לעת"ל יתעלה יהודה למעלה יותר מיוסף כי אז יתגלה מעלתו (מעשה גדול) כאמור בהפטרה דפ' ויגש "הנה אני לוקח את עץ יוסף גו' ונתת עליו עץ יהודה ומלך אחד יהיה לכולם גו' ועבדי דוד מלך עליהם גו' ודוד עבדי נשיא להם לעולם", ואז יהיה ההתאחדות דשני המעלות, מעלת יהודה ומעלת יוסף (ולא שיוסף יתבטל) "והיו לאחדים", כי ע"י גילוי מעלת יהודה מעלת הביטול שזה נלקח מעצם הנפש - נעשית שלימות האחדות בכל הדרגות.
וא"כ לפי"ז אפשר לבאר מה שמבואר בלקו"ש ח"ג ש"ואת יהודה שלח להורות לפניו גושנה", שהרי זה היה אחרי שויגש אליו יהודה שנעשה ההתאחדות בין יהודה ליוסף, דאז פעל ביוסף ענין המסירות נפש בלימוד התורה, וא"כ כבר נתעלה יותר מיוסף - שגם תורתו אומנותו וגם הוא בביטול בתכלית יותר מיוסף.
ואפשר לומר דלהקים בית הוראה הרי"ז גם מעשה שבתלמוד, וזהו החיבור בין תלמוד ומעשה.
וכן מבואר מה שמביא בהמשך בלקו"ש ח"ג שזה עניינם של לימוד התורה ב'תומכי תמימים', שמאחדים את הלימוד ואת המעשה ע"י הפצת המעיינות והפצת היהדות, וע"ד המבואר בסה"ש תש"נ שם שרשב"י הפסיק לעשות מצוה שזהו החיבור בין תלמוד ומעשה.
וכן אפשר להוסיף שפ' ויגש חל תמיד בסמוך לה' טבת, שגם בה' טבת מצינו החיבור של תלמוד ומעשה - ענין הספרים, שזהו המעשה שבתלמוד הדפסת וקנין ספרים, ויש עוד להאריך בכל זה. ועיין בשיחות פ' ויגש בס' התוועדויות תשמ"ז, ובמאמר שם, שויהודה שלח להורות לפניו גושנה ליוסף שיוסף עניינו תלמוד, ויהודה פעל שילמדו חלק המעשה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, שזהו חיבור המעשה והתלמוד.
Download PDF