בלקו"ש חכ"ה שיחה ב לפ' נח (עמ' 23 ואילך), מסביר כ"ק אדמו"ר בנוגע לענין ה'מבול': שבנוסף לענין העונש שבזה, הנה מטרתו היתה גם לפעול טהרה על העולם. ובסוף השיחה מבאר שהתועלת בהעולם שנפעלה ע"י המבול, הוא שניתן הכח לעשות תשובה, דקלקול הארץ לפני המבול הוריד את העולם למצב ד"לא הי' שייך בירור", ולכן דור המבול לא עשה תשובה. והמבול פעל זיכוך בעולם שיוכלו להעלותו ולבררו, שזה נכלל בכח התשובה.

וכן מבואר בלקו"ש חט"ו (עמ' 53), וז"ל: "אמור לעיל (ס"ז) וויבאלד דאס וואס "עולם על מילואו נברא" איז געווען מצד זיין באשאפונג דורכן בורא, דערפאר האבן די חטאים גורם געווען די ירידה אין אזא אופן אז ס'איז ניט געווען שייך (כ"כ) זי זאל נתברר ונתעלה ווערן. און וויבאלד אז דורכן חטא פון דור המבול איז די וועלט אזוי פיל נתקלקל געווארן ביז "ותמלא הארץ חמס" - און מצד וועלט גופא איז דאן ניט געווען קיין אפשריות אויף בירור ועלי' [וואס דאס איז אויך דער טעם פנימי וואס די תוכחה פון נח'ן און זיין באווארנונג "הקב"ה מביא עליכם המבול" האט דעם דור המבול ניט מעורר געווען צו תשובה". עכלה"ק.

אבל עפ"ז אינו מובן מה הי' תפקידו של נח לבנות התיבה ק"כ שנה "כדי שיראוהו . . והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו" (רש"י ו, יד). הלא לפי מה שמבואר בשיחה דלא חזרו בתשובה מכיון שלא היה שייך בירור - דכתוצאה מכך לא היה שייך לעשות תשובה, ורק אחרי המבול ניתן בעולם הכח לעשות תשובה, א"כ אינו מובן מה היתה ההו"א ש"אולי ישובו".

והנה לכאורה בהשקפה ראשונה יש לומר: שהלא תשובה עניינה היא שכ"א יכול לעשותה בכל זמן אפילו במצב שיש קשיים ומניעות וכו', ואפילו באופן "שאין מספיקין בידו לעשות תשובה" מבואר בתניא פרק כה דבאם דחק ונכנס מתקבלת תשובתו, [וכמו"כ מבואר בלקו"ש ח"ו (עמ' 65 ואילך) בנוגע לפרעה, דאפילו אחרי שהכביד ה' את לבו היה באפשרותו לעשות תשובה, ומשום כך נענש. עיי"ש]. וכמו"כ בענייננו, שאע"פ שמצד טבע העולם לא הי' שייך בירור, כי אז הי' העולם במצב ד"חמס", הרי אין זה אומר שאי אפשר להאדם לעשות תשובה. והיינו שמצד החפצא דהעולם - לא הי' יכול להיות שינוי לטובה, ודוקא ע"י המבול ניתן כח הזיכוך בהארץ [ועיין בלקו"ש חלק ל' עמ' 21 שם מסביר את השינוי שנעשה במציאות העולם ע"י מי המבול], אבל האדם יכל גם אז לעשות תשובה. דע"פ הנ"ל אתי שפיר: דזה שכתוב בחכ"ה שלא עשו תשובה מצד מצב העולם, היינו שמצד טבע חומריות העולם בפועל האנשים לא עשו תשובה, אבל לאידך גיסא לכאורה אין הדבר בלתי אפשרי, וזו היתה מטרתו של נח בתוכחתו לאנשי דורו, כי הם: "אולי ישובו".

אך לכאורה מופרך לתרץ כהנ"ל, דבחלק טו (שם) בהערה 41 כותב וזלה"ק: "ואף שאדה"ר וקין נתעוררו בתשובה ועד שבטלה עי"ז הגזירה למטה, י"ל שזהו מצד שייכותם לג"ע (שהרי גם קין נולד בג"ע) שלמעלה מן העולם". עכ"ל. א"כ מובן שא"א לתרץ כהנ"ל, דא"כ מהי קושייתו מאדם הראשון וקין שהתעוררו בתשובה ותירוצו שזה רק מצד שייכותם לג"ע. הרי לפי הנ"ל אין שום קושיא מאדה"ר, דהרי בפשטות יש לתרץ שדחק ונכנס, ומה מכריח אותו לומר שהתעוררו מצד זה שנולדו בג"ע.

ומזה שבפועל תירץ כך, מוכח דסובר שמכיון שהעולם הי' במצב שלא שייך בו בירור ועלי', א"כ רק אדם הראשון וקין שמתיחדים בשייכותם לג"ע יכלו לעשות תשובה, משא"כ שאר האנשים שקשורים לעולם [ולא לג"ע] אין באפשרותם לעשות תשובה. והדרא קושיא לדוכתא, דהלא מזה רואים שענין העולם וענין התשובה בהאדם הם ענין א' התלוי בהשני - דהאנשים הם חלק מהעולם [ולהעיר דשבע מצוות בני נח ענינים ישוב העולם דכל ענינם הוא עולם], וצריך א"כ להבין מה היתה מטרת ההוכחה של נח את בני דורו "שמא יעשו תשובה", דלכאורה לא הי' באפשרותם לעשות תשובה.

ואולי יש לומר ע"פ מ"ש בחט"ו עמ' 87, החילוק בין העשרה דורות מאדם עד נח, והעשרה דורות מנח עד אברהם. שבהעשרה דורות הראשונים היה הגילוי מלמעלמ"ט, משא"כ העשרה דורות השניים היה עניינם עבודה עם המטה. ומביא ע"ז ראי' מנח שהי' צדיק בדורותיו, דעבד עם המטה עד דהוכיח דורו שיעשו תשובה, ובמכש"כ לאחר המבול בענין אות הברית וזיכוך המטה בהקשת וכו'. דמובן מזה, דגם לפני המבול התחיל ענין הכח לעשות תשובה מנח עצמו (שהוכיח את אנשי דורו שיעשו תשובה), אלא שבעיקר זה נפעל בכל העולם בפועל ע"י המבול.

והגם שלא הי' בהם כח לעשות תשובה, יש לומר דבדוגמת העשרה דורות מאדם כו', שנתבאר שם שהעולם מצד כח עצמו לא הי' יכול להתעלות, אבל מצד הכח מלמעלה "דעולם על מילואו נברא" הי' יכול להיות בפועל שינוי. (אלא שע"י החטאים הי' ריחוק וירידה עד שהחטאים הפסיקו, ולא הי' שייך אז ענין התשובה). עד"ז י"ל בענין זה, שאה"נ שמצד עצמם לא הי' בהם הכח לעשות תשובה, אבל בהשפעת נח הי' יכול להיות תשובה בפועל, אלא שלמעשה לא עשו תשובה כי זה לא הי' בטבעם, בגלל שהיו מושחתים ביותר כו', אבל אין מופרך אצלם ענין התשובה מצד תוכחתו של נח, וזהו מ"ש "שמא יעשו תשובה".