בגליון הקודם (א'כג), הקשה הת' נ.א.וו. על דברי כ"ק אדמו"ר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 169, שמבאר שם דירידת המן היה בחול, משא"כ השליו ירד בשבת. והקשה מהא דמבואר בלקו"ש חי"ט ע' 341 בהע', שסדר מניית ניסי משה רבנו ברש"י הוא ע"פ סדר הזמנים (משא"כ בספרי). וא"כ, הרי ברש"י מבואר שירד המן קודם השליו, ואי"ז כדברי הרבי הנ"ל, שירידת השליו היתה בשבת קודם ירידת המן, והשאיר בצ"ע.

והנה, ראשית לחזק הקושיא, הנה מלשון הכתוב משמע שהשליו ירד קודם המן, דכתיב (בשלח טז, יג) "ויהי בערב ותעל השליו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה", ובפסוק לאח"ז ממשיך "ותעל שכבת הטל וגו'", היינו ירידת המן.

ולתרץ קושייתו, הנה מה שהביא מדברי הרבי שסדר הניסים בדברי רש"י הוא ע"פ סדר הזמנים, הנה לשון הרבי הוא כך: "שינוי הסדר שברש"י מספרי (בספרי 'הוריד לנו את התורה' ללפני 'והוריד את המן' וברש"י הוא לבסוף), כי בספרי מונה דרך חשיבות משא"כ ברש"י מונה ע"ד הפשט ע"פ סדר הזמנים". הנה, אפשר לומר שאין הכוונה שכל דברי רש"י הם ע"פ סדר, רק כשרואים שמשנה מן לשון הספרי ומן הקצה אל הקצה, אזי יש בכך נתינת טעם והסברה.

אך מכל מקום קשה, מדבריו בלקו"ש ח"ח ע' 89 הע' 29, שכותב שם מפורש, וז"ל: "ומה שרש"י מקדים "הוריד לנו את המן" ל"הגיז לנו את השליו" – כי כותב הענינים לפי סדר הזמנים". הרי דבריו ברור מללו שגם בדברי רש"י הללו הם ע"פ סדר הזמנים דווקא, ולא כביאורו בלקו"ש חט"ז דלעיל.

אך כד יעויין לעיל מיניה בשיחה הנ"ל דח"ח, בהע' 27 מבאר הרבי שבדברי רש"י שכתב "והגיז לנו את השליו", עיקר כוונתו היא להשליו הנזכר בפ' בהעלותך (אף שרומז גם-כן לשליו דפ' בשלח).

א"כ, תו לא קשיא ולא מידי, דמה שהקדים רש"י ירידת המן לירידת השליו, אף שירד השליו באמת בשבת קודם למן, היינו מפני שרש"י קאי על ירידת השליו דפ' בהעלותך ולא בירידת המן דפרשת בשלח, ודוק.