בנוגע למה שהערתי בגליון תתנד (עמ' 25), בהמובא בכמה מקומות בשיחות כ"ק אדמו"ר דכורש הי' גוי', דלכאורה הרי הי' בן אסתר, עיי"ש.

- העירני ח"א, דענין זה שנוי במחלוקת באסתר רבה פ"ח, ועי' רש"י ריש ספר עזרא וריש ספר חגי, בשם ויקרא רבה, שהי' בן אסתר. ועי' 'יערות דבש' דרוש יז שהי' לו דין ישראל, אך הי' ממזר (כי אסתר לא נתגרשה ממרדכי, עי' תוס' מגילה טז, א). ועי' ב'עץ חיים' שער מט פ"ו "שהי' בן אסתר ממש" אך "הי' גוי", ומפשטות סוגיית הגמ' בר"ה דף ד, א ג"כ משמע שהי' לו דין גוי, עיי"ש.

ויש לעיין במ"ש הת' יגאל רויזמאן בגליון האחרון - תתנה (עמ' 20), דמ"ש בשיחה (ח"ט ע' 67) קאי רק על כורש הראשון, ומוכיח זה מהערה 53 שם, שמציין לעזרא א, א, ועזרא ו, ד. והנה בעזרא ו, ד מדבר בכורש השני (שהי' בן אסתר, שמצא מגילה מכורש הראשון על התחייבותו בהשתתפות בהבנין). והוא זה שהשתתף בבנין, משא"כ כורש הראשון (שהי' לפני אחשוורוש) לא השתתף בפועל ואדרבה ביטל המלאכה.

ועי' מגילה יב, א: "דרש רב נחמן בר רב חסדא: מאי דכתיב כה אמר ה' למשיחו לכורש וכו', א"ל הקב"ה למשיח: קובל אני לך על כורש, אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גליותי, והוא אמר מי בכם מכל עמו ויעל". ע"כ. וברש"י שם: "והוא עצמו לא נשתדל בדבר", עיי"ש. ובמהרש"א שם מבואר שנבואת כה אמר ה' למשיחו לכורש, נתקיימה בכורש השני (בן אסתר), עיי"ש.

והנה בהערה 52 (בשיחה שם) מציין לביאור דהרה"צ ר"ה מפאריטש, דחסידי או"ה הם מק"נ, וממשיך להעיר מפירש"י בר"ה (ג, ב) דכורש שהחמיץ נעשה רשע. ומבאר בהערה שם, דאין מזה ראי' שנשתנה שורש נפשו עי"ז, עיי"ש.

והנה פירש"י זה סובר על כורש השני (כמפורש ברש"י שם לפני"ז), וכן כל סוגיית הגמ' שם סובר על כורש השני, אשר זה מוכיח דהכוונה בשיחה שם היא (גם) לכורש השני.

ובאמת מכל הסוגיא שם בר"ה משמע שכורש השני (עליו סובב כל השו"ט) הי' בגדר גוי. דהרי בגמרא שם טרח לתרץ אמאי חשבינן שנה חדשה למלכות כורש (השני) מניסן, והרי במלכי האומות מנינן להו מתשרי, עיי"ש. ובגמ' דף ד, א: כאן בישראל וכאן בעכו"ם, ועי' רש"י ד"ה "כולם".