בלקו"ש חלק כ"ו ע' 259 בהערה 34 וז"ל "ורק הקמת המשכן היתה על ידו (כפרש"י שם וכמפורש בקרא שם מ, ב. ואילך). - ולכאורה זה הי' גם בשבת שהרי העמידו ופרקו כל שבעת ימה"מ (פירש"י שמיני ט, כג. נשא ז, א) וראה פרש"י פקודי שם "וקם מאליו" (וראה חת"ס עה"ת פרשתנו כאן. מלאכת הקודש כאן). אבל ראה לקו"ש חי"א ע' 183 שרק בשמיני למילואים הוקם ע"י משה באופן ד"קם מאליו", משא"כ בשבעת ימי המילואים י"ל דהקימוהו כו"כ ביחד, ע"ש, ואכ"מ". עכ"ל.

ויש להעיר מסידור היעב"ץ בפירושו על מעמדות ליום השבת בתחילתו שהקשה על לשון הכתוב בפ' כי תשא "ואתה דבר אל בנ"י לאמר" דלכאורה 'אתה' מיותר וגם מקשה בהא דבפ' ויקהל מקדים מצות שבת לפני המשכן משא"כ בכי תשא [וכמו שהקשה בלקו"ש הנ"ל בפנים השיחה בתחילתו] ומבאר שמשה נצטווה להקים המשכן כל ז' ימי המילואים אף בשבת ולמד זאת ממה שהקדים ציווי המשכן לפני שבת (בכי תשא), אך כדי שישראל לא יטעו ששבת דחוי' אצל מלאכת המשכן לכן הוצרך להזהירם בפ' ויקהל באמרו מצות שבת לפני מלאכת המשכן, ולכן מדוייק מאד "ואתה" שהקב"ה אמר למשה שרק אתה כשמקים המשכן בז' ימי המילואים דוחה שבת אבל לא לכלל ישראל, על כן ביום השבת בימי המילואים רק משה הקים המשכן לבדו משא"כ בשאר הימים היו יכולים לסייעו. עכתו"ד.

ואולי יש לתלות הספק אם הקמת המשכן בז' ימה"מ דוחה שבת או לא במחלוקת רש"י ורמב"ן בגדר הקמת המשכן בשבעת ימה"מ.

דהנה בלקו"ש חי"א (ע' 181 ואילך) מבאר דלדעת הרמב"ן הי' ציווי מיוחד להקמת המשכן בז' ימה"מ ורק שלא הי' קימה להעמדה ורק לפירוק משא"כ לדעת רש"י שהקמת המשכן הי' בלי ציווי בפירוש אלא שלמד זאת מסברא ממה שנצטווה לחנך אהרן ובניו ובפשטות צריך לחנכם במקום שבו תיעשה העבודה בקביעות ו(בעיקר) למד מן הציווי המפורש שכל ז' ימה"מ נהיו פתח אהל מועד ומזה ידע שצריך להקים את המשכן, ועיין ג"כ לקו"ש חלק ל"א (ע' 220 ואילך) שלדעת רש"י לא נקרא הקמת משכן בז' ימה"מ הקמת המשכן (מצד עצמו) דלא הי' שום שייכות לה"ושכנתי" דנעשה בהקמת המשכן ביום השמיני, אלא דהי' פרט ותנאי בשאר העבודה דז' ימה"מ כנ"ל.

ועיין שם בחלק יא דלפי הרמב"ן דהי' ציווי מיוחד י"ל שקם מאליו הי' גם כן בשבעת ימי המילואים משא"כ לרש"י וכמבואר בהערה הנ"ל בחלק כ"ו

ולכן י"ל לפי הרמב"ן דהקימו המשכן ג"כ בשבת ומחמת הציווי המפורש, וכמ"ש ביעב"ץ הנ"ל רק שהיעב"ץ מוסיף שהי' ציווי למשכן בפי' להקימו ג"כ בשבת דכנ"ל דלמד זאת מהקדמת מלאכת המשכן לציווי דשבת.

אמנם אם לא נקטינן כהיעב"ץ וכן הוא בלקו"ש חלק כו' הנ"ל דלא ס"ל דהיה ציווי מיוחד למשה להקימו בשבת, י"ל דלפי הרמב"ן דהי' ציווי מיוחד על הקמת המשכן כמו דהי' ציווי ביום השמיני רק שביום השמיני הי' קימה להעמדה, י"ל דכמו דבנין המשכן להעמדה אינו דוחה שבת כמו כן בנין המשכן בז' ימי המילואים אינו דוחה שבת.

אמנם לשיטת רש"י דבכלל לא היתה העמדת המשכן בז' ימי המילואים והי' רק פרט בחינוך אהרן ובניו בעבודתם, לכן י"ל דדוחה שבת כמו שכל העבודה דחה שבת דהקרבנות דז' ימה"מ הם ג"כ בשבת דימי המילואים.

ומדוייק זה בלקו"ש חי"א הנ"ל כשמבאר הענין בפנימיות הענינים דבז' ימי המילואים הי' העבודת המטה, דדעת רש"י קאמר "בז' ימים הקימו את המשכן (לא פחות משבע פעמים)" משא"כ לדעת הרמב"ן עיי"ש.