בשיחת ש"פ תולדות תשכ"ז (י"ל לש"פ תולדות ש.ז.) בשלהי סעיף ה' איתא: וזהו ענין "מעשה אבות סימן לבנים" – שעבודתו של יצחק בחפירת הבארות מהוה נתינת כח לכאו"א מישראל . .וכדברי המשנה במסכת עדיות "האב זוכה לבן כו'" (בחמשה דברים),וכמו"כ מורישים ה"אבות" את כל עניניהם לבניהם אחריהם, וע"ד מ"ש רבינו הזקן בתניא בנוגע למשה רבינו, ש"אפס קצהו ושמץ מנהו" שייך גם לכאו"א מישראל, וכן הוא גם בנוגע לעניני האבות (אע"פ שרבינו הזקן מדבר אודות משה רבינו שהוא מ"שבעה רועים", והרי אין זה ענינם של האבות). עכלה"ק.

ויש להעיר שבסוכה נב, ב נמנו אברהם ויעקב בין שבעה רועים. ולכאו' צ"ל דמ"ש "אין זה ענינם של האבות" הואבעיקר בקשר ליצחק (שע"ז המדובר שם) שלא נמנה בין השבעה רועים(ראה רש"י בסוכה שם), שהענינים שלו נמשך לבנ"י מצד זה שהוא א' מהאבות דוקא. ואולי הכוונה בהשיחה הוא (כמו שמשמע לכאו') לחלק גם בנוגע אברהם ויעקב בין הענינים שמשפיעים לבנ"י בתור אבות, והענינים שמשפיעים כרועים.

ואבקש מקוראי הגליון לעיין ולהאיר בזה.