בלקו"ש חי"ט פ' וילך שיחה ב' מביא מהרגצ'ובי על הפסוק "ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל" (לא, ט) שהקשה שזה הלשון כבר הי' בפרשת שופטים (כא, ה) בנוגע עגלה ערופה וכתב בספרי שבאה לרבות בעלי מומין והקשה שכאן מה באה לרבות והניח בקושיא (וכתב בשיחה שזה ממקומות אחדים שהניח הרוגצ'ובי בקושיא).

ותירץ זה בשיחה ע"י קושיא אחרת שאמאי מפרש רש"י כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו הרי זה לכאורה מפורש בפסוק ומה מוסיף זה בהבנה, וממשיך שאין לומר שרש"י מוסיף שנתנה לכל השבט (גם הלוים) שהרי ל' זה כבר נאמר לעיל (בפ' שופטים כנ"ל), ומיירי שם בכהנים דווקא כהמשך הכתוב כי בם בחר וגו'.

וממשיך וזלה"ק "אזוי שטייט אויך דער לשון "הכהנים הלוים" ווי רש"י טייטשט ביי דעם ערשטן מאל (שופטים יז, ט) "הכהנים הלוים" הכהנים שיצאו משבט לוי" עכלה"ק.

ותירץ שגם כאן מיירי רק בכהנים (ואע"ג שנאמר נושאים את הארון הרי בחזקוני כבר פירש שאיירי בכהנים שהכינו הארון ללוים הנושאים אותו) אלא שמיירי בכהנים כשהם בכלל שבט לוי אלא שהם השרים ע"ש באורך.

ולכאורה קשה שהרי מצינו שרש"י פירש הכהנים הלוים שאיירי גם בלוים והוא בפ' כי תבוא (כז, יב) ברש"י שם ד"ה לברך את העם וז"ל כדאיתא במס' סוטה (דף לב, א) ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע וכו'". ולעיל מיני' (ט') "וידבר משה והכהנים והלוים" וכו'.

ועי' שם בגמרא דף לז, א שהקשה וז"ל תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר למעלה ואי אפשר לומר למעלה שכבר נאמר למטה הא כיצד זקני כהונה ולוויה למטה והשאר למעלה רבי יאשייה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה (וע"ש ברש"י שפירש שראוי לשרת דהיינו לשאת הארון מבן שלשים עד חמשים).

ועי' ביהושע (ח, לג) "וכל ישראל ... נגד הכהנים הלוים" וגו' ועי' במצודות דוד שם (שגם הוא פשטן) שפי' הכהנים הלוים הכהנים בני לוי אשר עמדו וכו' (ומקורו לכאורה מהירושלמי סוטה פ"ז הל' ד שכתב שכל הלוים למעלה ורק הכהנים למטה כריב"ל דאמר בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לוים) וא"כ אמאי מפרש רש"י שהכהנים והלוים היו למטה.

וי"ל ע"פ הערה 13 בהשיחה שם ע"ז שמביא מהחזקוני שנקרא הכהנים הנושאים (כיון שהכינו את הארון) שכתב שזה פי' הב' מהחזקוני אבל פי' הא' שנקרא הנושאים כיון שביהושע נשאו הארון אחר פטירת משה, קשה לפרש בפרש"י שהרי התלמיד לא למד זה עדיין.

וא"כ י"ל שבברכות וקללות בנושאים הארון, שהרי עמדו עם הארון וכנ"ל שלר' יאשיה הראויים לשאת היו למטה א"כ, בפשטות אלה היו הלוים שהם הנושאים הארון, משא"כ הכא שרק איירי באנשים שעבודתם היא לשאת הארון אבל לא נושאים זה עכשיו, שפיר י"ל דאיירי בכהנים אבל כיון דסו"ס נאמר כהנים ע"כ צ"ל שגם הכהנים הי' למטה.

והנה לפי זה משמע דרש"י סב"ל (עכ"פ בדרך הפשט) שמצות משאת הארון גם בימות יהושע, דהיינו לאחר שעבר הירדן, הי' גם של הלוים ולא רק של הכהנים - כהרמב"ם בספר המצות (עשה לד), וכן משמע שהוא סבר שהכהנים כשרים רק מבן שלשים עד בן חמשים כהרמב"ן (עי' בחינוך מצוה שעט ומנחת חינוך שם), וכן משמע מהמאירי בסוטה שם שכתב ולא כל הכהנים ולוים היו למטה אלא רק זקני כהונה ולויה הראויים לשאת הי' למטה שמשמע שגם הכהנים צריכים להיות ראוי. ואכמ"ל להאריך בזה.