ר"מ בישיבה
בלקו"ש ח"ו בהוספות פ' משפטים עמוד 350 הובא מכתב מכ"ק אדמו"ר בנוגע להגירה משכונות יהודיות וז"ל "בזמן האחרון נתפשטה בין אחינו בנ"י שי', כמו "מגיפה" ר"ל, תופעת ההגירה משכונות יהודיות. וכתוצאה מזה - מכירת בתים בשכונות אלו לאינם-יהודים. ויתירה מזה - גם בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו';...".
ובאות ד' כתב "עוד ענין בזה: העתקות הנ"ל מביאות למכירת (או סגירת) כו"כ בתי כנסיות - אשר באיסור מכירת בתי כנסיות ישנם ג' גדרים א) מצד קדושת ביהכ"נ הנמכר (משא"כ - בסגירתו). ב) מצד מיעוט בתי כנסיות בכלל הנעשה ע"י המכירה [שלכן אסור למכור (ולסתור ולסגור) ביהכ"נ גם כשישנו ביהכ"נ אחר, עד שיבנו עכשיו ביהכ"נ תמורתו (מג"א רסקנ"ב (אבל ראה בבי' הלכה שם) וסקנ"ז סקט"ז)]"...
והנה הא דמציין למג"א רסקנ"ב וביאור הלכה שם משום דהתם מבואר מחלוקת הפוסקים האם יש איסור בכה"ג.
דהנה המ"א וט"ז שם נחלקו האם האיסור לסתור ביהכ"נ קודם שיבנה ביהכ"נ אחר תמורתו היא גם היכי שיש שם בעיר ובשכונה זו ביהכ"נ אחר קבוע.
דדעת המ"א שם סק"א דאפילו כשיש שם ב' בתי כנסיות אסור לסתור אחד מהם לפני שיבנה אחר, ודעת הט"ז שם שמותר.
ומחלוקתם מיוסד על סוגית הגמ' ב"ב ג: אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי.
וקאמר בגמ' "מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי". כן הגירסא בגמ' שלנו ולדעת כמה ראשונים שם גרסינן "איכא בינייהו דאיכא דוכתי לצלויי".
ודעת המגן אברהם לחוש לגירסא שלנו שגם כשיש בית כנסת אחר אסור לסתור אחד משום פשיעותא דילמא לא יבנה השני וממעט במספר בתי כנסיות (ראה מחצית השקל שם).
אבל הט"ז כתב דהרי"ף ור"ן ורא"ש גרסי בגמ' "איכא בינייהו דאיכא דוכתא לצלויי" דרק בכה"ג אסור משום פשיעותא כיון דאי"ז ביהכ"נ קבוע אבל היכי שיש ביהכ"נ קבוע אין לחוש.
וכתב דאפילו לגירסא שלנו "בי כנישתא אחריתי" הכוונה עראי עיי"ש. ובביאור הלכה שם הביא דהרבה אחרונים מחמירין כהמ"א והרבה אחרונים העתיקו הט"ז לדינא.
וכתב שם בבי' הלכה דלא מצינו למי מהראשונים שיחמירו בהדיא בזה כמו שהאריך הט"ז, ואדרבה מצינו להרבה ראשונים שמקילין בהדיא בענין זה ... שוב אין להחמיר בזה.
ועפי"ז כתב במכתב כאן דלדעת המ"א יש איסור בהגירה משכונה שגורם למכירת ביהכ"נ ואסורה קודם שיבנה אחר במקומו אפילו כשיש עוד ביהכ"נ קבוע, אבל ראה בביאור הלכה שם שכתב דאין להחמיר בזה כשיש ביהכ"נ אחר קבוע.
ויש להעיר בזה דלדעת הט"ז שם משמע שאין איסור לסתור ולמכור ביהכ"נ כשיש אחרת בעיר אפילו אם לא יבנה השני כלל ולא צריך לסתור ע"מ לבנותו דכיון דנשאר ביהכ"נ אחת קבוע בעיר סגי.
שהרי בט"ז שם כתב וז"ל "ולזה נראה דגם הרמב"ם והטור ס"ל כן ואע"ג דלא הזכירו דמהני בי כנישתא אחריתי נלמד ממילא מדאמרי אלא בונין האחרת תחלה ואח"כ סותרין ומזה נלמד דאי איכא אחריתא ה"ל כאלו בנו אחרת דמה הפרש יש ביניהם.."
ולכאורה צ"ב כוונתו דהא הפרש גדול יש ביניהם דאם בונה האחרת תחלה הרי יש אותו מספר בתי כנסיות, משא"כ כשיש ביה"כ אחרת וסותר זו הרי יש לחוש לפשיעותא שלא יבנה השני וממעט בבתי כנסיות.
ואע"פ שלא חיישינן לפשיעותא כזה כמו שכתב הרשב"א ונמוק"י הובא בט"ז שם מ"מ ה"ל לרמב"ם וטור לפרש דגם באופן זה מותר.
ומזה משמע דסבר הט"ז דהטעם דמותר לסתור אינו משום דיבנה אותו אח"כ אלא משום דנשאר ביהכ"נ אחת קבוע. וזהו כוונתו "דמה הפרש יש ביניהם" דאם מותר כשבונין אחרת תחלה הוא הדין ומאותו טעם, מותר לסתור כשיש ב' בתי כנסיות בעיר כיון שיש ביהכ"נ קבוע.
וכן משמע מהמשך לשונו שם וז"ל "וכ"כ רמ"א סי' קנ"ג דיש להם בה"כ אחרת מותר לסתור הישנה.."
והתם משמע דמותר למכור בסתם שלא ע"מ לבנותו מחדש. (ובמ"א שם (מצויין במכתב) מפרש דהכוונה כשבונה האחרת תחלה).
וכן בסיום הסעיף כתב "אלא הכל מודים בב"ה קבוע דמותר לסתור האחרת. ומשמע דמותר לסתור כיון שנשאר ביה"כ קבוע.
וכן משמע קצת בתוס' ד"ה הג"ה בי קייטא "ועוד נראה כיון דיש שם ביהכ"נ אחר אין לחוש אם לא יבנו זאת".
אמנם הא דהוכיח הביאור הלכה מהראשונים שלא אסרו סתירת בה"כ כשיש ביהכ"נ אחר, הנה מהרשב"א ונמוק"י משמע שרק כשסותרים ע"מ לבנותו מותר דכתבו דלא חיישינן לפשיעותא שלא יבנו כלל אלא שיתרשלו* ולכן אין איסור כיון דבינתיים יש ביהכ"נ (ורק היכא שהביכ"נ הנשאר היא עראי אסור).
ומבואר מדבריהם דאי הי' חשש שלא יבנו כלל הי' אסור, ולכן דוקא כשסותר ומוכרו ע"מ לבנותו במקום זה או במקום אחר מותר דאמרינן דבסוף יבנה מחדש. אבל למכור ולסתור סתם אסור.
ולכן הא דכתב בביאור הלכה דיש להקל לסתור ולמכור קודם שיבנה אחר דלא כמ"א עפ"י הא דמבואר בראשונים, לכאורה עפ"ז יש להקל רק במוכר וסותר ע"מ לבנותו, דלא כהט"ז שמתיר למכור ולסתור ביהכ"נ אחת אפילו אם יתמעט מספר בתי כנסיות בעיר כיון שנשאר שם ביהכ"נ קבוע.
שהרי לדעת הרשב"א ונמוק"י צריך לבנותו מחדש רק דלא חיישינן לפשיעותא שלא יבנהו כלל אלא שיתרשל ואין לחוש כיון שיש קבוע.
ולסיכום: לדעת המ"א אסור לסתור ולמכור ביהכ"נ קודם שיבנה האחר תחלה אפילו אם ב' בתי כנסיות בעיר אפילו כשדעתו ע"מ לבנותו מחדש.
ולדעת הט"ז שם מותר למכור ולסתור אפילו שלא ע"מ לבנותו כשיש ב' בתי כנסיות בעיר. (ולהעיר מהרמ"א סוף סימן קנ"ב ובמ"א שם סק"ו וראה בט"ז שם סק"ג).
ולדעת הרשב"א ונמוק"י הובא בט"ז וביאור הלכה שם (וזהו הסמך שמתיר בבי' הלכה שם (וצ"ע בט"ז)) ההיתר לסתור ולמכור כשיש ב' בתי כנסיות ולא צריך לבנות החדש תחלה היא רק אם סותר ומוכר הביהכ"נ ע"מ לבנותו במקום זה או במקום אחר.
ולכן להלכה יש להחמיר למכור ביהכ"נ סתם שלא ע"מ לבנות ביהכ"נ במקום אחר אפילו אם יש עוד בתי כנסיות. וראה בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קל"ו.
*) ולהעיר מפירש"י ד"ה משום פשיעותא ... ופשעי ולא בני אחריתי וכן כתב ברמב"ם הל' תפלה פי"א הי"ב, שמא יארע להם אונס ולא יבנו. ולפי"ז יש לומר דהרמב"ם לשיטתו דחייש לפשיעותא שלא יבנה כלל סבר דגם היכי שיש ביהכ"נ אחר קבוע בעיר אסור. (ולהעיר מהט"ז שם).
Download PDF