פסחים סה, א: "תניא ר"י אומר, כוס היה ממלא מדם התערובת - שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו וכו'. כהנים זריזין הן, אי זריזין אמאי משתפיך, אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך", ופרש"י: "שממהרים לרוץ ולקרב ולזרוק מתשיד מידייהו".

ולכאו' צ"ב בהא דקא' "אגב זריזותייהו משתפיך" - דמתוך מהירות משתפיך, דהרי הא ד'כהנים זריזין הן' מבואר בכמה דוכתין דפירושו "זהירין הן"; ראה פסחים פה, סע"א: "בני חבורה זריזין הן ומזהר זהירי ביה", וברש"י כ, א: "היינו טעמא דלא גזור, משום דכהנים זריזין הם, שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים", (ועוד בכ"מ; דף נט, ב פרש"י: "זריזין הן וכו' ויזהרו בהן", ועי' רש"י ע"ז כ, ב ד"ה 'זריזות', ועוד).

- וא"כ, צ"ע דברי הגמ' כאן: "אגב זריזותייהו משתפיך", הרי אדרבה, אם זריזין וזהירין הן בודאי שלא ישתפך.

ואשר נראה מוכרח מזה, דב'כהנים זריזין' - תרתי איתנייהו ביה. ראשית, דזהירין הן בעצם, וכדברי רש"י הנ"ל: "בני תורה וחרדים ונזכרים ... ויזהרו בהן"; ושנית, דזריזין הן בעבודתם - "שממהרים לרוץ ולקרב ולזרוק" (פרש"י שם, וראה לקו"ש חי"ט עמ' 74 הע' 53). ויעויין בלקו"ת סו"פ קורח, דמהירות שייך לכהנים - "עד מהרה ירוץ דברו" (ועי' סה"ש תשמ"ט ח"ב עמ' 477, אג"ק ח"ו עמ' שמ).

ואולי יתאימו הנך תרי עם המבו' בלקו"ש חל"ז אמור א, וז"ל:

"בכהנים זריזין הם יש לפרשו בשני אופנים: א) זהו מצד עבודת הכהונה, דכיון שהם עוסקים בעבודת הקודש ה"ז פועל בהם ענין הזריזות. ב) זהו מצד עצם ענין הכהונה, דכן הוא טבע ותכונת הנפש של כהן בעניני כהונה, וכלשון רש"י "שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים"", עיי"ש.

וא"כ י"ל דה'זריזין' מצד עבודתם - זהו שייך (גם) לענין המהירות וזריזות, שעושים עבודתם במהירות כפשוטו, כיון שהם עוסקים בעבודת הקודש. והא דזריזין מצד עצם תכונת נפשם - שייך דוקא לענין הזהירות והבקיאות, וכלשון רש"י "שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים".