בלקו"ש חכ"א שיחה א' לפר' תרומה, האריך כ"ק אדמו"ר אודות ציור המנורה לדעת הרמב"ם, ובס"ג איתא בזה"ל: "ובפרט אז מען געפינט אז די קרשי המשכן האבן געדארפט זיין עומדים דרך גדילתן דוקא - התחתון למטה והעליון למעלה און דערפון לערנט מען אפ א כלל אז כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן...". אבל בס"ז כותב וז"ל: "און דאס איז דער רמז אין דעם וואס אע"פ אז כל המצוות דארף מען טאן דרך גדילתן דוקא - ווי עס ווערט געבראכט לגבי (און אפגעלערנט פון) לולב ומיניו...".

הנה מלבד השינוי במקור הלימוד, אם הוא מהקרשים או מלולב ומיניו, קשה גם בעצם הענין: דגמ' מפורשת היא בסוכה (מה, ב, נסמן שם בהע' 13): "א"ר ירמיה משום רשב"י כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים". וברש"י (ד"ה 'כל המצוות', נסמן שם בהע' 15): "כגון קרשי המשכן ועמודים ולולב והדס וערבה". אבל מאין המקור לזה ש"און אפגעלערנט פון לולב ומיניו"?

בשלמא "געבראכט לגבי לולב ומיניו", ניחא, דהלימוד הוא בסוכה בהמשך למתני' "וזוקפין אותן (הערבות) בצידי המזבח", נמצא שהלימוד מובא לגבי לולב ומיניו, אבל "אפגעלערנט", היינו שלולב הוא מקור הדין - מהו המקור לזה?