בגליון תתקיז (עמ' 72 ואילך) העיר הרב י.ח.ל. בארוכה על המבואר ב'לקוטי שיחות' ח"א עמ' 227: "לויט די דיעות וואס האלטן אז יעדן טאג דארף מען אויפבינדן דעם קשר און צוריק אים פארבינדן איבעראניינס...", ובהערה 21 שם צוין לדברי התוספות בכ"מ שמביאים בזה דעת רבינו אליהו.

והוא מתקשה קצת בדברים ועל כן אומר: "אולם לולא דמסתפינא הייתי אומר דדברי רבינו בהשיחה בכלל אינם מופנים כלפי מחלוקת הפוסקים והבע"ת הנ"ל, אלא שרבינו מתכוון בהשיחה לחילוקי דיעות שישנם בין אנ"ש באופן קשירת התפילין (של יד). דהנה ישנם שני מנהגים בין אנ"ש באופן קשירת התפילין כידוע. דיעה א' היא שפותחים את הרצועה אחרי שחולצים את התפילין בכ"י ושוב מהדקים אותה בעת ההנחה למחר. וכמדומני שרובא דאנ"ש נוהגים כך. הדיעה הב' היא שלא לפתוח את הרצועה כלל אלא להשאיר אותה מהודקת גם בעת חליצת התפילין וגם בעת ההנחה . . ואחרי כל הנ"ל אני מתוודה שלא זכיתי להבין טעמם ונימוקם של אותם הנוהגים שלא לפתוח את הרצועה אשר לכאורה עי"ז הם מאבדים את כל הכוונה שבתוך התקנה שתיקן רבינו הזקן את הקשר של התפילין בכדי לפשר בין שתי הדיעות של הבעלי תוס' הנ"ל. ואולי אזכה שמי שהוא יאיר את עיני בזה".

ויש להעיר בשתים:

א. שיחה זו שב'לקוטי שיחות' הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע, ורוב רובם של המראי-מקומות באותם השנים נרשמו ע"י הרבי בעצמו, ועכ"פ הרבי עבר עליהם, ועל כן פלא גדול לשנות ולהסביר את השיחה לא כפי הציונים שצוינו בשוה"ג.

ב. ב'ימי מלך' ח"ג עמ' 984 הערה *109 נדפס (ע"פ רשימה שרשמתי בשעתו) מה שסיפר הרה"ת יצחק מאיר גוראריה ממונטריאול מה שאמר להם הרבי כשהיה ביחד עם אביו הרשז"ג ז"ל ביחידות לפני הבר מצוה שלו: "אני נוהג כמו שלימדני אבי ז"ל - לפני בר מצוה - להניח תפילין, והוא לא לימדני לפתוח את הקשר. וכדי לקיים 'וקשרתם' אין הפירוש שצריכים לפתוח ממש בכל-יום אלא שיהיה ראוי לזה. ולגופו של ענין יש לדון על הפסק שבין הברכה לקשירה על היד".