בלקו"ש חלק ב' – בשיחה ב' לפ' ויחי – מבאר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על דברי רש"י ד"ה "וכל בנותיו" (שבפ' וישב - בענין הניחום אבלים של משפחת יעקב לאביהן), שמביא ב' פירושים מי היו אותן בנות: פירוש ר' יהודה שאחות תאומות נולדו עם כל שבט ונשאום והן הבנות שבפסוק דידן, ופירוש ר' נחמי' שהשבטים נשאו כנעניות, והן הבנות שבפסוק דידן.

ומקשה על פירוש רש"י זה כמה שאלות: א) מבואר בכ"מ ששיטת ר' יהודה ור' נחמיה בכללות, שר"י מדגיש תוכן הענין ומפרש הלשון בהתאם לזה, ור"נ מדגיש דיוק המילים אע"פ שאינו מתאים כ"כ עם המשך הסיפור. ולפי"ז יוקשה בנדו"ד שר"י מפרש בנות ממש כדיוק המילה, ור"נ מפרש כנעניות כפי שמתאים עם המשך הסיפור, שלא מצינו חידוש כזה שנולדו תאומות עם כל שבט?

ב) בפ' וישלח בפסוק - המדבר על לידת בנימין - מפרש"י בפשטות שהתיבה "גם" מרבה עוד תאומה יתירה שנולדה איתו יתר על כל התאומות שנולדו עם כל שבט, ואם פשוט כ"כ שנולדו מדוע צריך רש"י לפרש כאן ובאופן של חידוש בשם ר' יהודה?

ג) מדוע מדגיש לפירוש ר"י "שנשאום" – דלמאי נ"מ? וכן בפירוש ר"נ אינו נוגע דוקא "שכנעניות היו" (רק השלילה דשיטת ר"י)?

ד) בפשטות נמצא שמחלוקת ר"י ור"נ הוא האם יכולים לחדש שנולדה תאומה עם כל שבט, ולפי"ז יש להקשות מדוע אפי' לא נרמזה נקודה זו ברש"י?

ומבאר כ"ק אדמו"ר לכאו' בב' ביאורים, וא' יותר מעולה מהשני: א) (סעיף ג): המחלוקת בין ר"י ור"נ אכן היא אם יכולים לומר שהשבטים עברו על אזהרת התורה שלא לישא אחות; שר"י - בכדי שיסתדר עם המשך הכתוב - לא איכפת לו לפרש בגנותן של ישראל, ור"נ אכן חייש לגנותן של ישראל ומפרש על כנעניות.

והטעם שרש"י מדייק לומר ש"נשאום" (לר"י) ו"כנעניות היו" (לר"נ), מבאר כ"ק אדמו"ר, שלרש"י היה קשה מדוע לא הזכיר הפסוק הכלות וגם המשמעות של מספר רב ד"בנות"? וע"ז מפרש לר"י ש"נשאום", שהי' הרבה בנות והן גופא היו הכלות, ולפירוש ר"נ נשאו כנעניות ולקיים אזהרת התורה, והן נכללין ב"בנותיו".

וממשיך הרבי (בסעיף ד'), שעדיין לא מתורצת השאלה מפרש"י פר' וישלח (אבל לא מזכיר את שאלה א' שלכאו' ג"כ לא מתורצת)?

וע"ז ממשיך הרבי בסעיפים ה', ו', ז', לבאר שעצם הדבר שנולדו אחיות עם כל שבט פשוט מצד הסברא – דאל"כ עם מי נישאו השבטים? השאלה מתעוררת רק כשמגיעים לפסוק דידן "וכל בנותיו" שמשמע שקימים כמה סוגי בנות, ואז מתעוררת השאלה מה כוונת הפסוק?

וע"ז מפרש"י, שלשיטת ר' יהודה זו עובדא קיימת שנולדה תאומה עם כל שבט ונשאום, אע"פ שאינו כ"כ ברור בפסוק דידן שמשמע עוד סוג בת; אבל לפירוש ר"נ המדייק בלשון, צריך לשנות הפשט כאן, ומוכרחים לומר שאכן נשאו כנעניות, וזה מתאים עם המשמעות של "כל בנותיו", וזה מתרץ את השאלות שהקשה בתחילה.

והנה, מפשטות מהלך השיחה נמצא שבתחילה מקשה הרבי ד' קושיות, ואח"כ בסעיף ג' מנסה לתרצם ביסוד חדש, ואח"כ ממשיך בסעיף ד' להקשות על ביאור זה שעדיין לא מתורצים כל הקושיות שהקשה בתחילה, ואח"ז ממשיך בסעיף ה', ו', עם ביאור חדש לגמרי לא מבוסס על ביאור הראשון, שבביאור זה מתרץ כל הקושיות.

אבל כד דייקת שפיר בדבריו הק', נמצא שאף פעם בביאורו השני אינו חוזר מביאורו הראשון, שהרי לשונו הק' בקושייתו על ביאורו הראשון הוא "עס פאדערט זיך אבער נאך אלץ ביאור", שזהו רק חסרון ביאור בביאורו הראשון, אבל לא שחוזר ממנו, וכן כשמבאר בסעיף ה' אומר רק "איז דער ביאור אין דעם" ולא "אלא הביאור בזה הוא...", וגם כשמבאר ביאורו הראשון בסעיף ג' אינו אומר "לכאו' הי' אפשר לומר", אלא סתם "איז דער ביאור אין דעם", ומכללות לשונו משמע שביאור הב' סו"ס מבוסס על ביאור הראשון.

ועם כנים הדברים, צ"ע: א. מה חסר בביאור השני, שלזה צריך עדיין לביאור הראשון? ב. ועוד יותר, דבפשטות לא רואים איך הביאור השני מבוסס יותר מביאור הא'?

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.