בגליון א'כט הקשה הרב וו.ר. שיחי' שלשה שאלות על דברי כ"ק אדמו"ר בלקו"ש חט"ז פרשת וארא שיחה ג', ונשאר בצ"ע. ולכאו' ניתן לפרש הדברים בפשטות, וכדלקמן:

בשאלתו הראשונה מקשה, וז"ל: "ובלקוטי שיחות חט"ז שיחה ג לפרשת וארא (עמ' 69) איתא "ד. ה. רש"י לערנט אז "אתה תדבר גו' ואהרן אחיך ידבר אל פרעה גו'" מיינט ניט אז משה זאל ריידן (בלויז) צו אהרן און נאר אהרן זאל ריידן מיט פרעה . . נאר אז (אויך) משה זאל ריידן צו פרעה".

ולא הבנתי: מהי ההכרח לפרש כן מלשונו של רש"י, דלכאורה אולי הפירוש הוא שמשה ידבר רק אל אהרן ורק אהרן ידבר אל פרעה", עכ"ל.

ולכאו' י"ל שדבר זה למד כ"ק אדמו"ר מזה שרש"י כתב סדר האמירה בצורה מפורטת, כך שמתאימים דברי רש"י רק אם נסביר שמשה ידבר גם הוא אל פרעה. כי אם הכוונה היא שרק אהרן ידבר לפרעה, למה הוצרך רש"י לפרט שמשה יאמר רק "פעם אחת", דממה נפשך, אם כבר הבין אהרן מה אמר משה בפעם הראשונה, מהי הקס"ד שיחזור שנית לאהרן, ופשיטא שיאמר רק פעם אחת. ואם עוד לא הבין אהרן כל צורכו את דברי ה' על ידי דיבור משה בפעם הראשונה, ודאי שיצטרך משה לחזור ולאמור שנית את דבר ה' על מנת שיוכל אהרן להטעימם באזני פרעה ובנ"י כדבעי! וכן, מה שרש"י כותב על אהרן "ימליצנו ויטעימנו", לכאו' אם המדובר הוא שהוא בכלל צריך להעביר את המסר בפעם הראשונה לפרעה מהי ההמלצה ש"ימליצנו ויטעימנו". משא"כ, באם אמרינן שמשה כבר מסר זאת לפרעה ותפקיד אהרן הוא לתרגם ("וימליצנו") ולהטעים המסר באזני פרעה, מובן שפיר לשון רש"י.

ועוד, אולי אפשר לומר שמכיון שמהפסוק לא ברור מה הי' הסדר (ואדרבא, הפסוק משנה מפרשת שמות ששם כתוב במפורש "ודברת אליו ודבר הוא לך אל העם", וכמו שכ"ק אדמו"ר מדייק בהשיחה בהמשך הסעיף), הרי באם היתה כוונת הפסוק שמשה ידבר (רק) לאהרן הרי רש"י היה צריך לאמר זאת, כי זה אינו מפורש בכתוב (ועוד יותר, שמשמע להיפך כנ"ל).

בשאלתו השניה והשלישית, מצטט את סעיף י' בהשיחה הנ"ל, ומקשה: "ולא הבנתי: א) אין הכי נמי שזה רק בדרך מעבר אבל סוף סוף הרי חסר הענין נעלה של דיבורו של משה? ב) מהו ההסבר בזה שלבני ישראל יכול להיות הענין של דרך מעבר ולפרעה מוכרח להיות באופן של התלבשות (ושינויים), וצ"ע", עכ"ל.

ונענה על ראשון ראשון:

א) בסעיף הנ"ל, כ"ק אדמו"ר מקדיש קטע שלם (קטע המתחיל "דער ביאור אין דעם"), להסביר איך שכל ענין "בדרך מעביר", הוא שלא נפעל שום שינוי ושום ירידה במעלה בדיבורו של משה כשזה נמסר בדרך מעביר, ומה מקום יש לקושייתו ש"סוף-סוף חסר העניין הנעלה של דיבורו של משה", הרי זה כל ענין של "בדרך מעביר", כמו שמבאר כ"ק אדמו"ר "די אידן נעמען דעם דיבור של משה אין קיין שינוי וירידה (במעלתו) מצד דעם ממוצע". והדברים פשוטים, וביתר ביאור יעויין בהמצויין בהערה 67 בהשיחה.

ב) אם קושייתו היא למה פרעה, בשונה מבני ישראל צריך שיבוא לו דבר ה' בהתלבשות, אזי קושייתו אינה מובנת כלל, דדבר פשוט הוא שפרעה מצד גסותו וחומריותו (בשונה מבנ"י), והיותו קליפה וסט"א אינו יכול לקבל את דבר ה' כמו שהוא, והדברים צריכים לבוא בהתלבשות והסברה.

אך מה שכן אפשר להקשות, הוא שממ"נ, אם אהרן יכול להעביר את הדברים בדרך מעביר בלי שום שינוי (וכמו שבפועל עשה עם בנ"י) אזי במקום שמשה ידבר לפרעה, ואחר כך אהרן ימליצנו באזניו, הרי אהרן יוכל לומר פעמיים את דבר ה', בתחילה בתורת מעביר, בלא שום שינוי, ולאחמ"כ ימליצנו ויטעימנו לפרעה, ואזי יפעל הענין בדיוק כמו שמשה היה עושה זאת, ולמה צריך לדיבורו של משה. ואם תרצה לומר, שפרעה אינו יכול לקבל הדברים כמו שהם (כאמור לעיל), א"כ מה מועלת אמירת משה?

אך גם זה אינו קושיא כלל, כי כשמדובר אודות אמירת דבר ה' לפרעה, תוכן האמירה הוא לפעול בו שבירה וביטול (כמבואר בהשיחה ס"ח). וזה רק בכוחו של משה (וג"ז הוא חידוש, כי בעצם זהו רק בכוחו של הקב"ה, וכמבואר בהשיחה), ואין זה בכוחו של אהרן. ולכן כשצריך לדבר עם פרעה, ולומר לו את ציווי ה', הרי באם היה עושה זאת אהרן, מכיוון שאין לו את הכוח שניתן (רק) למשה (ובאותה שעה דווקא – ס"ח שם), לא היה פועל בפרעה שבירה וביטול, ולכן גם באם נאמר שאהרן יכול להעביר הדברים בדרך מעביר, הרי את הכח הנ"ל לפעול שבירה אין לו זה היה נצרך באותו שלב של המלחמה בקליפת פרעה ומצרים.

משא"כ בנוגע להדיבור עם בנ"י, הרי שם גם אצל משה לא היה הנ"ל (כי לא היה צריך לזה), ולכן אהרן יכול להעביר הדברים בדיוק כמו שהם אצל משה בלי שום שינוי וירידה. ולכן בנוגע לדיבור עם בנ"י, אין כל נפק"מ בין משה ואהרן, כאמור שבמסירה ב'דרך מעביר', אין כל חילוק בדבר הנמסר, והוא מועבר ללא שינוי כלל, כנ"ל.