בגליון דחגה"ש (עמ' 39) הביא הת' ש.ד.ח. דברי כ"ק אדמו"ר לרפמ"א - דנשים חייבות בכתיבת ס"ת, ד"איתא בשו"ע "נשים מברכות ברכת התורה, שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן...", ומאחר שהנשים חייבות בלימוד התורה ... ובברכת התורה - מדוע שלא יהי' להן אות בס"ת?!"

והביא הנ"ל דסברא כעין זו כתב השאג"א: "...מ"מ הא כתבו רבוותא דנשים מברכות בה"ת הואיל וחייבות ללמוד מצות הנוהגות בהן וכמש"כ הב"י .. א"כ ה"נ אין לנו טעם לפטור את הנשים ממצוה זו".

ובגליון האחרון (עמ' 38) העיר הב' י.ש.א., דעל השאג"א הנ"ל הקשו הבית הלוי ועוד - דבאמת הנשים אינם במצות תלמוד תורה, והלימוד הוא רק הכשר מצוה כדי שתוכלנה לקיים המצוות שלהם, וא"כ כיון שאינם מחוייבין בלימוד תורה שוב אין להם החיוב של כתיבת ס"ת (וכפסק הרמב"ם בסה"מ שלו).

והנה בלקו"ש חי"ד עמ' 38 כ', דזה שחייבות ללמוד הלכות הצריכות, הנה עם היות שזהו בשביל לידע האיך לעשותן - בכ"ז נעשה הלימוד ענין בפ"ע, ולכן מברכות הן משו"ז ברכת התורה.

ואף שמהפסוק "ולמדתם אותם" למדים שנשים פטורות ממצות ת"ת, מ"מ יש לה שייכות ללימוד התורה, (וע"ד גוי שעוסק בתורה - דהוי ככה"ג, דהגם שאינו מצווה על לימוד תורה אמנם יש לו המעלה של עסק התורה).

ועפ"ז יש לומר, דמכיון שנשים שייכות ללימוד התורה יהיו גם חייבים בכתיבת ס"ת.

אבל עדיין יקשה קושיית המנ"ח שהביא הב' הנ"ל בהערתו שם, דכיון שפסולות בכתיבה ע"כ צ"ל דגם אינן חייבות בכתיבה.

הנה ע"ז יש לתרץ, ובהקדים, דבלקו"ש חכ"ג (שיחה לחגה"ש א - עמ' 17 ואילך) מבאר הרבי מחלוקת הפוסקים אם לקח ס"ת מן השוק אי קיים המצווה דכתיבת ס"ת, ומבאר דתלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש בגדר מצוות כתיבת ס"ת: להרמב"ם המצווה היא עצם כתיבת הס"ת; משא"כ להרא"ש עיקר כתיבת הס"ת הוא כדי ללמוד בה, ולכן אפשר לצאת י"ח גם אם לקח ס"ת מן השוק.

ואף שגם לדעת הרא"ש צריך לכתוב ס"ת, אמנם אעפ"כ עיקר החיוב הוא על האדם - שיהי' לו ס"ת, אלא שמצד החפצא של ס"ת צריך כל פרטי הכתיבה ע"פ הלכה (כיון שבדורות הראשונים הלימוד הי' רק מתוך ס"ת). ולכן פוסק הרא"ש דהאידנא מקיימים המצווה גם ע"י כתיבת חומשים ושאר ספרים. וההסברה בזה, כיון שמצד "עת לעשות לה'" כותבים גם תושבע"פ, וא"כ לומדים גם בשאר ספרים, לכן יוצאים יד"ח גם בשאר ספרים.

ומשא"כ להרמב"ם - דישנו חיוב על האדם לכתוב עם כל פרטי הכתיבה הקשורים בכתיבת ס"ת.

ועפ"ז י"ל, דדוקא לשיטת הרמב"ם נשים פטורות ממצוות כתיבת ס"ת, כיון שנשים אינן מצוות על הכתיבה, כמו שהקשה המנ"ח.

אבל לדעת הרא"ש שהחיוב הוא שיהי' לו ס"ת, וזה שצריך כתיבה אין זה חלק מהחיוב שיש לאדם, א"כ י"ל דנשים חייבות בכתיבת ס"ת.

אלא שאפשר להקשות ע"ז, והרי נשים אינם חייבות בלימוד כל התורה, ורק בהלכות הצריכות להם, וא"כ איך נאמר דיהי' להם החיוב לכתוב ס"ת - דיתכן שהחיוב בכתיבת ס"ת הוא רק לא' המחוייב בלימוד כל התורה.

הנה ע"ז יש לתרץ ע"פ מש"כ החת"ס בשו"ת יור"ד סי' רנד, דמבאר שם הא ד"כתבו לכם את השירה הזאת" - שהכוונה לכל התורה, ולא רק לפרשת השירה הזאת. וז"ל:

"מנ"ל דועתה כתבו לכם הוא ס"ת דלמא שירה לחודא ... נ"ל דודאי אי פשטי' דקרא הוא שיכתוב כל אדם מישראל לעצמו פ' שירה כדי להעמיד על קיום התורה, א"כ ק"ו ממילא נדע שיהי' חיוב לכתוב עכ"פ אותן פרשיות שעיקרי התורה תלויין בהן כגון ... כי איך יתכן שיכתוב עדות ולא העיקר שעלי' תעיד. וזה שאמרה תורה כתבו לכם השירה הזאת לרבותא קאמר, אפי' שירה שהוא רק עדות והתראה מחוייב כל א'. אלא שבק"ו זה לא הי' נכלל אותן פרשיות שאין בהם צורך כ"כ ... וע"ז כתב הרמב"ם נמצא נכתבה כל התורה מגילות נפרדות א' הנה וא' הנה, ע"כ, ולכן צריך לכתוב את כל התורה".

והנה עפ"ז י"ל דגם נשים מחוייבים בעיקרי התורה, ולכן צריכים לכתוב את עיקרי התורה, - רק שעפ"ז יצא דהתורה תכתב באופן של פרשיות פרשיות, ולכן מחוייבים לכתוב את כל התורה כולה.

ולפי הנ"ל מובן שפיר מה שאמר כ"ק אדמו"ר דנשים חייבות בכתיבת ס"ת.