בהקדמת אדמו"ר האמצעי לשו"ע אדה"ז נאמר: "וגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואין להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עיתים לתורה יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף עכ"פ לבדו...".

[המילים "עכ"פ לבדו" מתבארות אולי עפ"י הוראת הצ"צ ב"יחידות" לשאלת בעה"ב אחד (נדפסה בספר מגדל עוז, כפ"ח תש"מ ע' שיב): "ש[אלה]: אלפס, ת[שובה]: רק האלפס, אבל הר"ן זהו הרבה אריכות"].

במעלת הרי"ף כתב הרמב"ן (מלחמות ה' כתובות ספ"ד) "כל הפורש ממנו כפורש מן החיים".

ובהקדמה לספר צדה לדרך כ' "כי ילאה אדם לחבר ספר כמוהו זולת זה שהשכינה שורה עליו...".

"יש לי לעצום עיני ולסגור פי וללכת אחריו לימין ולשמאל..." כתב עליו הראב"ד (תמיד דעים סימן ק"ז).

אבל ראה אריכות גדולה שכתב הגה"ח ר' יקותיאל פרקש שליט"א בספר 'כללי הפסוקים וההוראה' משו"ע אדמו"ר הזקן ותשובותיו ע' רסא-רסג לגבי פס"ד כהרי"ף נגד התוס' וכו'.

ומדברי אדמוה"א משמע במעלת הרי"ף לענין פס"ד הלכה למעשה.