בספה"ש תנש"א בשיחת צום גדלי' (ח"א עמוד 19 בסוף טור א) איתא: (ומזה [מעלת היחיד בעשי"ת שנחשב כמו ציבור בכל השנה] מובן במכ"ש וק"ו - גודל מעלת הציבור בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ).

ולהעיר ממה דאיתא באוה"ת שבת שובה ע' א'תסב הביאור במעלת המיבור בעשי"ת וז"ל: והרי"ף בעין יעקב שם [יבמות מט,ב]: י"ל דנקט דרשו את ה' [ל' רבים] - ללמוד שאע"פ שהרבים הם נענים בכל זמן כדכתיב בכל קראינו אליו, אפעלו הכי יש להם תוספת מעלה כשידרשו הרבים את ה' בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.

ושם בעמ' א'תסה: שאפ"ל שהיחיד אינו מגיע ומעורר [בעשי"ת] כי אם בהכתר דבריאה או בהכתר שבמלכות דאצילות, והרבים [בעשי"ת] מגיע בק"ש לאור א"ס המאיר בכתר דחכמה ראצילות או למעלה יותר. שבעשי"ת מאיר [לרבים] בכתר הכללי דאצילות, בחי' עתי' יומין. עיי"ש בארוכה.