*) אבל ראה הערה הבאה. המערכת.

בגל' תשצח (עמ' 38) הביאו את דברי רבינו – בשם הבעש"ט – שבשלושה עניינים אין נפק"מ האם הם נעשים 'לשמה' או 'שלא לשמה', והקשו, שבכל המקומות שהובא מאמר זה - הובאו רק שני עניינים: צדקה ומקוה.

וראה בס' 'מגדל עז' (כפ"ח תש"מ) עמ' תכה, במאמרו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש - בשם אדמו"ר הזקן בשם הרב המגיד - ששלושת העניינים הם: צדקה, טבילה ואמירת הזוהר אף דלא ידע מאי קאמר.

ובהע' שם בשם הר"ר הלל, כנ"ל, בשם הבעש"ט.

בגליון לחגה"ש (גליון תשצח, מדור 'שונות' - עמ' 121) העיר הרב אהרן ברקוביץ ע"ד מה שנדפס בקונטרס "התוועדות יו"ד שבט, ה'תש"כ" - שנדפס השתא - דברי אדה"ז באגה"ק (סי' כה) שהבעש"ט ז"ל הי' אומר דברי תורה בלשון אידיש ולא בלשון הקודש. והעיר שפיענוח הר"ת "ל"א" שבאגה"ק הוא 'לשון אשכנז' ולא 'לשון אידיש'. והוכיח זה משיחת ש"פ יתרו תשמ"א הערה 15, ושכן הוא גם בלוח ראשי תיבות. ומסיים "וזה פשוט".

אבל לדידי אין הענין פשוט כ"כ, והרי פשוט יותר שהבעש"ט והרביים אחריו אמרו דברי תורה באידיש ולא בלשון אשכנז. (וכמו שאכן ממשיך באותה הערה שם: בל' אשכנז - ולהעיר מקונטרס המענה להצ"צ (בקונטרס "הצ"צ ותנועת ההשכלה" ע' 48) בנוגע ללשון בנ"י ברוסיא: "אין יודעים שפת אשכנזית נקי' רק שפה המדוברת". ובפוקח עורים בתחלתו "טייטש").

והנה בראותי הערה זו מיד נזכרתי בשיחתו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מליל הושענא רבה, מוצש"ק חוה"מ סוכות ה'תשנ"ב*, והנני מעתיק בזה מהנחת השיחה שנדפסה ב"שיחות קודש ה'תשנ"ב" ח"א ע' 165:

"ולהעיר, שעצם כתיבת המאמרים בלשון הקודש, הרי זה שינוי מאופן אמירתם. וכמ"ש אדמו"ר הזקן באגה"ק: "הבעש"ט ז"ל הי' אומר ד"ת בל"א ולא בלשון הקודש", שפירוש הר"ת "בל"א" הוא "בלשון אידיש". דהנה רגילים לפרש את הר"ת "בל"א" בב' אופנים: או "בלשון אידיש", או "בלשון אשכנזית" - השפה שהיתה נקראת אז "זשארגאן". אלא שאח"כ הפכו את ה"זשארגאן" (שפירושו, שפה שהיא אך ורק טפילה לשפה אחרת) - לשפה יהודית, אידיש, ועד כדי כך, שזו נעשתה לשונם של רבותינו נשיאינו בתורתם, הן הנשיאים דחב"ד הפרטית, והן הנשיאים דחב"ד הכללית, כנזכר לעיל שהבעש"ט מייסד החסידות הכללית אמר את תורתו "בל"א". ולכן, עדיף יותר ("מער געשמאקער") לפרש את הר"ת "בל"א" - "בלשון אידיש". ואלו שרוצים להתעקש לפרש "בלשון אשכנזית" דוקא, וטוענים שיש להם ראיות על כך (מאיזו סיבה שתהי'), שייטב להם כך ... ועכ"פ שיוסיפו לאחרי שהם מפרשים את הר"ת "בלשון אשכנזית", זשארגאן - שלאחר מכן יהודים הפכו ("איבערגעמאכט") את ה"זשארגאן" לשפה יהודית, "לשון אידיש". ועי"ז, הרי אדרבה, נפעלת עלי' גדולה ביותר, בדוגמת החידוש ("דער אויפטו") דתשובה עילאה, שדוקא בכחה להפוך זדונות "כזכיות", ועד לזכיות ממש". עכלה"ק.

*) להעיר שכ"ה גם בסה"ש ה'תשנ"ב ע' 38 (משיחות ליל שמח"ת - מוגה) בשוה"ג להע' 20, יעויי"ש. המערכת.