בהדרן על מגילה שי"ל ז"ע ביאר הרבי שגם בפורים ישנה הדין דשואלין ודורשין בענינו של יום ע"ד שיש הדין דשואלין ודורשין בענינו של יום פסח בפסח עצרת בעצרת וכו', ומביא הא דריב"ל דמגילה דף ד' ע"א, ואף דהתם איירי בפורים שחל בשבת ציינו להלח"מ בפ"א הי"ג הל' מגילה שה"ה בחול.

אמנם כבר תמהו על הלח"מ בביאור הגר"א סי' תרפ"ח ובראש יוסף שם דל"מ כן בגמ' ובתוס' וכו'.

ועוד דמהלח"מ [בדעת הרמב"ם] נמצא שחלוק מה ששואלין ודורשין בפורים שחל בשבת לבין מה ששואלין ודורשין בפורים כשחל בחול, דכשחל בשבת הטעם הוא להזכיר שהיום פורים, משא"כ כשחל בחול הוא מטעם התקנה דשואלין ודורשין, ומה שמתבאר לקמן בההדרן ל"מ כן דמשמע דמה ששואלין ודורשין בשבת אף היא מעצם תקנת שואלין ודורשין מענינו של יום דהרבי מבאר שהוא נגרר מהא דקורין ויבוא עמלק בשבת. [ובדעת הרמב"ם אולי י"ל דס"ל שאין קורין בשבת ויבא עמלק וכמו שדייקו מהא דכתב ששואלין ודורשין להזכיר שהיום פורים שאין אומרים אז על הניסים וכן י"ל עד"ז דאין קורין אז ויבא עמלק, ויש לעיין בדיוק לשונו בסוף הל' תפילה דכתב רק שבפורים בשחרית קורין ויבא עמלק ואינו כותב שום חילוק בנוגע אם חל בשבת שאז הי' צ"ל דמפטירין בויבא עמלק.]

ועכ"פ יש לעיין לפי איזה שיטה קאי בההדרן דלכאורה אינו קאי לשיטת התוס' דמשמע דרק בשבת שואלין ודורשין ולא קאי בשיטת הרמב"ם כנ"ל דאף את"ל שס"ל ששואלין ודורשין בין בחול ובין בשבת מ"מ כנ"ל אינו מאותו טעם. ועכצ"ל שיש שיטה שלישית והדברים ארוכים ועוד חזון למועד*.