מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
א. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בשיחתו הק' בש"ק פ' שלח מבה"ח תמוז תשי"ב1, מביא מנהגם של חסידים שקורין קריאת שמע קטנה בלא תפילין. ובכדי שלא יוקשה ממרז"ל (ברכות יד, סע"ב) "כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" - מסביר הרבי שהפירוש דהקורא ק"ש בלא תפילין (שנחשב כעדות שקר) הוא למי שאינו מניח תפילין כלל, אבל הא שאינו מניח תפילין בשעת ק"ש (אלא לאחרי זה) ודאי לא חשיב עדות שקר ח"ו.
ולכאורה זה צריך ביאור: אדה"ז בשו"ע סי' סו סי"א כותב: "מי שאין לו תפילין והציבור מתפללים מוטב שיתעכב עד אחר תפילת הציבור לשאול תפילין מחבירו כדי שיקרא ק"ש ויתפלל ויקבל עליו מלכות שמים שלימה, ממה שיתפלל עם הציבור בלא תפילין ויעיד עדות שקר בעצמו".
ולכאורה, עפ"י המבואר בשיחה הנ"ל, שבאם יקרא ק"ש בלא תפילין לא נחשב שמעיד עדות שקר ח"ו, הי' יכול לקרוא ק"ש ולהתפלל עם הציבור בלא תפילין ואח"כ להניח תפילין. ומכיוון שלא פסק כן, משמע שדעת אדה"ז שהקורא ק"ש בלא תפילין, גם אם אח"כ יניח תפילין - נחשבת קריאתו שמעיד עדות שקר בעצמו.
ולהעיר גם משו"ע אדה"ז סי' לד ס"ה: "יניח - תפילין - של רש"י ויברך עליהן שהן עיקר והן יהיה עליו בשעת ק"ש ותפילה, ולאחר התפילה יניח של ר"ת, ואם לבו נוקפו שקרא ק"ש בלא תפילין לדעת ר"ת וסייעתו והעיד עדות שקר בעצמו, יחזור ויקרא ק"ש אחר התפילה".
ולכאורה, בעת שקרא ק"ש בתפילין של רש"י, שלדעת ר"ת וסייעתו זה כאילו קרא ק"ש בלא תפילין, אבל מכיוון שאח"כ יניח תפילין דר"ת, למה יהיה לבו נוקפו שהעיד עדות שקר, הרי זה דומה להקורא ק"ש קטנה בלא תפילין ומכיוון שאח"כ יניח תפילין, לא נחשב קריאת ק"ש קטנה שמעיד עדות שקר בעצמו.
וגם מזה משמע, שדעת אדה"ז, שלא מועיל זה שיניח תפילין אח"כ, אלא באם קרא ק"ש בלא תפילין הרי העיד עדות שקר בעצמו.
ב. בשיחה הנ"ל ס"ח מביא הרבי ענין נוסף בטעם המנהג דק"ש קטנה בלא תפילין דוקא - כפי שמבאר הרה"צ ממונקאטש שיש מעלה בקודש בתפילין שהיא בעשי' לגבי ק"ש שהיא (במחשבה ו)בדיבור, ולכן צריך לקרות ק"ש תחילה - בלי תפילין - ולאח"ז להניח תפילין, מעלין בקודש.
ועפ"ז צריך ביאור למה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע נהג לקרוא ק"ש קטנה דוקא בתפילין (כמובא בשיחה הנ"ל) - ולא חש לענין דמעלין בקודש, שלכמה דעות זה מדאורייתא, ועכ"פ מדרבנן2.
1) תורת מנחם כרך ו' עמ' 15 ואילך. וראה גם חקרי הלכות כרך ו (לח, ב ואילך).
2) ראה לקו"ש חי"ח עמ' 494 הערה 70 ובכ"מ.
ברוקלין, ניו יורק
ברשימת דברי הרבי בביקור הרבנים הראשיים דארה"ק, ביום בדר"ח כסלו תשד"מ (נדפס בתורת מנחם תשמ"ה ח"ה עמ' 3084 ואילך), ס"ה בסופו (שם עמ' 3090): "שגם כאשר היתה מחלוקת בין חסידים למתנגדים (לא עתה ולא עלינו), הנה גם אדמו"ר הזקן וגם הגר"א היו בדעה אחידה אודות גדלותו וסמכותו של האריז"ל".
ולכאורה צ"ע אם הלשון מדוייק, שהרי מפורש באגרת אדמו"ר הזקן (אגרות קודש ח"א עמ' פט) "וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה, ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאד וכו'".
ברוקלין, ניו יורק
בשיחת ש"פ נח תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמ' 309-310) מדבר אודות שאלה בספרי קודש, וז"ל שם: "ולהעיר מסיפורים בתנ"ך אודות עשיית סימנים, ולדוגמא: אליעזר עבד אברהם . . הסימנים דיונתן וכו'".
ולכאורה הוא פלא, שהרי יש מחלוקת הרמב"ם והראב"ד (הל' עבודה זרה פי"א ה"ד) אם אליעזר ויהונתן נהגו כהוגן, דלדעת הרמב"ם יש בזה איסור של ניחוש, והראב"ד חולק עליו, ובשיחה הובא זה כדבר פשוט.
אגב יש להעיר, שמה שצויין ע"י המערכת בשיחה שם על סימני יהונתן לשמואל א פרק כ, שהוא הסיפור דמחר חודש עם הסימנים שעשה יהונתן לדוד, אם החצים הם ממך והלאה או ממך והנה, לכאורה היא טעות, שהרי שם אין אלה סימנים של "ניחוש", והכונה היא לשמואל א פרק יד, פסוקים ח-י: "ויאמר יהונתן, הנה אנחנו עוברים, אל האנשים ונגלינו אליהם: אם כה יאמרו אלינו, דמו עד הגיענו אליכם, ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם: ואם כה יאמרו עלו עלינו, ועלינו כי נתנם ה' בידנו וזה לנו האות". וכמ"ש ברש"י חולין (צה, ב) ד"ה וכיונתן בן שאול: "אם יאמרו אלינו עלו ועלינו".