בגליון הקודם (עמ' 47) הביא הרב מ.מ. שי' מ"ש ברשימת דברי הרבי בביקור הרבנים הראשיים דארה"ק, ביום בדר"ח כסלו תשד"מ (נדפס בתורת מנחם תשמ"ה ח"ה עמ' 3084 ואילך), ס"ה בסופו (שם עמ' 3090): "שגם כאשר היתה מחלוקת בין חסידים למתנגדים (לא עתה ולא עלינו), הנה גם אדמו"ר הזקן וגם הגר"א היו בדעה אחידה אודות גדלותו וסמכותו של האריז"ל".

והקשו שלכאורה צ"ע אם הלשון מדוייק, שהרי מפורש באגרת אדמו"ר הזקן (אגרות קודש ח"א עמ' פט) "וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה, ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאד וכו'".

והנה, יעויין מ"ש בהקדמת הר' חיים מוולאזין לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא משנת תק"פ, (נדפס בספר כל הכתוב לחיים, ירושלים תשמ"ח), שמתרעם מאד נגד אלו שאמרו "שהרב הקדוש די רוח אלקין קדישין בי' האריז"ל לא היה נחשב בעיניו (של הגר"א) ח"ו", וכותב "עיני ראו יקר תפארת קדושת האריז"ל בעיני רבנו הגדול נ"ע. כי מדי דברי עמו אודותיו אירתע כולא גופיה ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא כמוהו", עיי"ש שמאריך מאד מאד בזה.

והנה, אדה"ז באגרת הנ"ל ממשיך שם בנוגע להגר"א ושיטת ההתייחסות שלו להאריז"ל: "ולאיש אשר אלה לו, לו משפט הבחירה לבחור לו הטוב והישר מכל כתבי קודש הקדשים האר"י ז"ל לאמר שמועה זו נאה והיא מפי אליהו ז"ל וזו אינה מפי אליהו ז"ל". דהיינו רק למי אשר אלו לו - פירוש: שיש לו גלוי אליהו וגם חכמתו גדולה - כדוגמת האריז"ל - לו משפט הבחירה לבחור כו'.

ויש להעיר שדברי הר"ח בהקדמתו לספרא דצניעותא תואמים להפליא עם דברי אדמו"ר הזקן בהאגרת הנ"ל;

שכותב שם משמו של הגר"א בשבח האריז"ל "ונגלו לו תעלומות חכמה. ומעת אשר זכה לגילוי אליהו ז"ל פעמים, הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא". הרי שמדגיש - שנגלו לו להאר"י תעלומות חכמה, ואח"כ מוסיף - שזכה לגילוי אליהו ז"ל פעמים לבד.

ויש להעיר עוד על ההשואות המדויקות בין אגרת אדה"ז להקדמת הגר"ח:

בענין השיבושים בכתבי האר"י: בהקדמת הר"ח כותב על שיבושי ההעתקות בכתבי האר"י וכן גם בנוגע לדברי החברים בכתבי האריז"ל שלא מהרח"ו ז"ל שאין לסמוך עליהם לדינא.

בענין "איש אשר אלה לו": בהקדמת הגר"ח מפליא בשבח הגר"א וכותב "וכן אמר לי חד מתלמידיו ששמע כן מפורש יוצא מפיו הק' .. כי בזו הלילה בא אלי אליהו וגילה לי עיינים וחידושים נוראים אין חקר". עוד שם: "ראיתי בעיניי בכתבי קדשו נ"ע כתוב יושר רזין עלאין קדישין מה שגילה לו יעקב אבינו ע"ה ואליהו ז"ל .. לא נתברר לי אצלי אם היו אלו הגילויים בהקיץ".

בענין "לו משפט הבחירה לבחור לו הטוב והישר מכל כתבי קודש הקדשים האר"י ז"ל לאמר שמועה זו נאה": בהקדמת הר"ח מבאר מה שמצינו בכמה מקומות שחלק הגר"א על האר"י וכותב: "והגם שהמעיינים ימצאו בביאורו זה כמה גרגרים שמפרש בדרך אחר קצת. המעיין האמיתי איש תבונות יוכל ליישב דבריהם דלא פליגי. מר כי אתריה ומר כי אתריה .. זאת ישיב אל לבו אם כי פליגי תרין מלאכי ברקיעא, אנו אין לנו אלא לכוף ראשנו תחת כפות רגליהם ולשתות בצמא את דבריהם הק' כי אלו ואלו דא"ח". הנה אף שכותב 'דלא פליגי', הרי מוכרח כונתו לומר שלא הכחיש ח"ו בדברי האר"י. כי הרי מזה שכותב "מר כי אתריה ומר כי אתריה .. זאת ישיב אל לבו אם כי פליגי תרין מלאכי ברקיעא .. כי אלו ואלו דא"ח", מפורש שחלק על האריז"ל. אלא כונתו ברור שאף שחלק על האר"י לא הכחיש ומיעט בערך מעלת דבריו, ופלוגתתם כמו שפליגי תרין מלאכי ברקיעא וכו'.

עוד מביא בשם הגר"א "והוא ז"ל בעצמו אמר שהאריז"ל הניח לו מקום בזה".

בכל אופן מובן מכל זה באר היטב שדברי רבנו (בתורת מנחם) בשיחתו עם רב וגדול בישראל מחוג הליטאים מדויקים מאוד.