נחלת הר חב"ד אה"ק ת"ו
באגרות קודש חלק ד' (ע' קפג-ד) כתב כ"ק אדמו"ר: "בזהר (ח"ב קנו,א), דמשה אסתלק במנחה דשבת, וקשה ממרז"ל דביום הסתלקותו כתב י"ג ספרי תורה.
מענה:
"כבר דשו בה רבים.. והמורם מכל הנ"ל י"ל בשלשה .. ג) דכתיבת הס"ת הי' ע"י שינוי: בדמעות (עש"מ שם [עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו חלק חקו"ד ח"ב פי"ג] או ע"י השבעת הקולמוס (חתם סופר שם [חלק ו סי' כט] בשם השל"ה).
"ולכאורה חידוש גדול הוא לומר דכתיבה זו כשירה היא, ואת"ל דכך הי' הציווי: לקוח את סה"ת וגו' - א"כ נילף מינה גם לכל מקום". עכ"ל. וכ"ה בלקו"ש חלק ו (ע' 361).
והנראה בזה לומר, ע"ד דאיתא בספ"ג דיומא, דבן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב, שהיה נוטל ד' קולמוסין בין ד' אצבעותיו וכותב ד' אותיות השם בב"א. - וע"ש בתויו"ט דמעליותא הוא גבי השם לכתוב באופן זה, ובודאי אם הי' אפשר לן לכתוב באופן זה גם אנו היינו כותבים כן.
ועי' מ"ש בזה אאזמו"ר הגאון הי"ד בשו"ת משנת שכיר חלק א' (סי' ד), ובקו"א שם (אות טו): "וודאי דגם התורה שכתבה משה היה כתוב כן, וא"כ מעשה דבן קמצר היה בהווייתן האמת ממש כהוי' של תורה הקדומה שנתנה משמים, ורק מפאת שלאו כל אדם זוכה למעשה נפלאה כזו, הקילה התורה גם ע"ד שאנו כותבים" וכו' עכ"ל. וע"ש מה שהביא מס' עבודת הקודש, ומה שהשיג בזה על הגאון ר' יוסף ענגיל זצ"ל. ועי' שו"ת משנה שכיר חלק יו"ד (סי' רו).
ונראה דאם בן קמצר היה כותב את השם כנ"ל בשבת, לא היה עובר על איסור כתיבה בשבת, כיון דהוי שלכ"ד, ועפי"ד התוס' בשבת (צב,ב) ד"ה ואת"ל: "אבל בית מנשיא דחד גברא בטלה דעתו, אע"ג דלכל העולם אם הי' להם רמונים הרבה היו סוחטין" עכ"ל.
ועי' שבת (עד, ב) גבי טווה על גבי העזים, ע"ש ברש"י.
ולפי"ז א"ש מאוד, די"ל דמשה רבינו כתב כך את כל הס"ת (ולא רק את השם), וכתיבה כזו כשירה, ואעפ"כ לא עבר על איסור דשבת.
Download PDF