שערמאן אוקס, קאליפורניא
בגליון חגה"ש (תשצח - עמ' 41) העיר הרה"ג ר' מרדכי פרקש שי' מאג"ק חי"ג עמ' רצב (ונדפס בלקו"ש חכ"ב עמ' 332), בענין הקדימה לקנות (או למכור) מישראל. והרב הנ"ל רוצה להוכיח ששיטת רבינו זי"ע הוא דהחיוב לקנות ולמכור מישראל דוקא, - ושרבינו נוקטו כדבר הפשוט שכ"ה להלכה. ומוכיח מלשון המכ', וזלה"ק: "מובן שנסיעתם נסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דוקא באל על וכדרז"ל עה"פ קנה מיד עמיתך", עכלה"ק.
ואף דלא מצינו בכל הש"ס, רמב"ם ושו"ע שמובא זה להלכה (ופלא!), כבר הביא הרב הנ"ל שי' חבל פוסקים (תשב"ץ, שו"ת רמ"א ועוד), שס"ל כן להלכה, דיש לקנות ולמכור רק מישראל. ועליהם יש להוסיף דברי המהר"ם שיק, חו"מ סי' לא, דס"ל, שאפי' טריחא לי' מילתא יותר אצל ישראל מאצל גוי - מחויב לקנות אצל ישראל, ונכלל במצות גמ"ח, עיי"ש.
אך בשו"ת 'תועפות ראם' או"ח סי' כב - חולק על הרמ"א בזה.
ולהעיר, דאף שברור מאג"ק הנ"ל דיש לקנות ולמכור מישראל, הרי מלשון רבינו זי"ע - "מובן שנסיעתם נסתדרה" - א"א להוכיח לכאו' שרבינו נוקטו - א) כחיוב גמור (ראה מנחת פתים סי' קפט סעי' א דמסופק אם דרשה זו הוא מן התורה או רק אסמכתא); ב) שזה דבר פשוט, - כי הרי אין יודעים (לע"ע עכ"פ) מה הי' מכתב הרב זוין ע"ה שאליו הוסב מכ' הנ"ל, ומלשון "מובן..." משמע שזהו כתגובה במענה על מכתבו.
וזה מתאים עם פי' 'קרבן אהרן' (ועוד) שהביא הרב הנ"ל שדרשה זו הוא רק עצה טובה, או אפי' יותר מזה - דהנה ראה בס' 'אהבת חסד' לבעל הח"ח והמשנ"ב, מצות הלואה פ"ה סעי' ז, שמביא מש"כ השו"ת 'תועפות ראם' לחלוק על הרמ"א בתשובותיו, וכתב ליישב דאין חיוב בזה רק מצוה.
ובפרט שלכאו' שיטת אדה"ז בשלחנו ג"כ דאין בזה חיוב - מדשמיט לגמרי דרשת הספרי ד'קנה מיד עמיתיך',
- והוא בדיני מכירה ומתנה סוף סעי' ה (אחרי שמפרט כל דיני הקדימות: בר-מצרא, בן-עירו, חבירו, שכנו, קרובו): "וכל קדימות אלו הן מצות חכמים לקיים מ"ש ועשית הישר והטוב בעיני ה'" עכלה"ק, ואינו מביא כלל דרשת התו"כ הנ"ל.
אך בר מן דין יש ליישב כל הנ"ל בפשטות, דהיכא שיש פרסום וקידוש ה' (ובפרט מטרת שילוח השלוחים ההם כידוע) בנסיעה בחברה יהודית (ובפרט בשלוחים ששם המשלח עליהם) - פשוט הדבר שיסעו דוקא בחברה יהודית, אך אין זה אומר לכל מקרה - שיהי' חיוב, ואפי' מדרבנן, - דאל"כ יהי' חידוש גדול למעשה, דיש חיוב על כל או"א מבנ"י לקנות כל צרכיו מיהודי וליסע באווירון של חברה יהודית דוקא (ולכמה פוסקים אפי' אם יותר יקר וכו'), ולמכור חפציו וכו' דווקא ליהודי, ולשיטת המהר"ם שיק הנ"ל אפי' אם יש טירחא יתירה! - חידוש שלא שמענו מהפוסקים עד כה.
ואולי משו"ז לא נכלל הנ"ל בס' 'שערי הלכה ומנהג'.
ובאתי רק להעיר.
Download PDF