ברוקלין, נ.י.
בלקו"ש ח"ט הוספות לפ' תצא (ע' 331) נדפסה אגרת אודות נישואי שני אחים לשתי אחיות, ואיתא התם דמה שהקשה הנודע ביהודה [אבן העזר סע"ט] על צוואת ר"י החסיד בענין שלא ישאו שני אחים שתי אחיות מהש"ס [ברכות מד, א - שהיו שמונים זוגים כהנים אחים נשואים לאחיות, וכן רמי בר חמא ועוקבא בר חמא נשאו ב' אחיות (בנותיו של רב חסדא)] הרי כבר תירץ במקור חסד (לצוואת רי"ח הנדפסת בריש ס' חסידים, הערה לז) דאדרבה פוק חזי מה הי' בסופן, דבירושלמי תענית פ"ד ה"ה איתא שכל הכהנים הללו נהרגו, ובגמרא ב"ב דף יב איתא שבת רב חסדא היתה נשואה לרמי בר חמא ולא האריך עמה ימים ונישאה לרבא.
ויש להעיר בזה:
א) לכאורה יש טעות הדפוס בלקו"ש שם (וכ"ה גם באגרות קודש ח"ג סימן תקכב ע' קפב), שנדפס שם הציון לבבא בתרא דף יב ע"א, ובאמת הוא בעמוד ב' (וכן צויין במקור חסד שם).
ב) יש לעיין מדוע לא הביא כ"ק אדמו"ר מהמקור חסד גם את ביאורו הארוך כיצד אין ראי' מהגמרא ברכות שם, משום שאדרבה, בתקופת רבא ורמי בר חמא לא מצאו בכל בבל שני אחים נשואים לשתי אחיות, דמזה משמע שזהו דבר חידוש שאינו רגיל, וכן עוד שקו"ט שם.
ג) לכאורה בגוף סברת המקור חסד יש לעיין טובא, דהרי למעשה רואים בש"ס שנהגו בנישואי ב' אחים לב' אחיות. וזה שלבסוף לא עלה הדבר יפה, הרי בענין שמונים זוגי כהנים הי' זה חלק מכללות הצרות שבשעת החורבן, ומה זה קשור עם זה שהיו נשואים באופן כזה, דלכאורה מפשטות הגמרא משמע להיפך, שהי' זה דבר מיוחד ונעלה, ואעפ"כ בשעת החורבן כולם נהרגו. וכיו"ב לענין רמי בר חמא ועוקבא בר חמא, והרי בת רב חסדא לכתחילה רצתה להיות נשואה לרבא ולרמי בר חמא (כמפורש בגמרא בבא בתרא שם), ומנא לן דזה שרמב"ח לא האריך עמה ימים הוא משום שנא אחות אשת אחיו.
והנה הרב מרגליות במקור חסד שם הביא מדברי הגמרא ביומא דף לח ע"ב לענין שם רשעים ירקב, שאין נותנין שם על הרשעים ומתיב רבינא מהברייתא "מעשה בדואג בן יוסף כו'", דמשמע שנתנו שם אחר דואג האדומי שהי' רשע, ועל זה מתרץ בגמ' "חזי מאי סליק בי'", ופירש רש"י ראה מה עלתה בו שנשחט (בזמן החורבן). ומזה רוצה להביא ראי' במקור חסד שם, דגם בעניננו כן הוא, דחזי מאי סליק בשמונים זוגות כהנים אחים שסופן שנשחטו. אך לכאורה אין הנידון דומה לראי', דהתם יש איסור נתינת שם אחרי רשע, ולכן כשארע מאורע בלתי רצוי תולים אותו גם בשם רשע שנתנו לו, אבל הא דפ' אחים כהנים הובא בירושלמי שם יחד עם עוד דברים נפלאים אודות ששים ריבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך וכו', וכי נימא שגם כל שאר הדברים שהובאו שם כולם לגריעותא משום שלבסוף נחרבו בזמן החורבן.
אך להעיר שבמכתב רבינו לא הביא את דברי הגמרא יומא שם ורק כתב "פוק חזי מה הי' בסופן", ללא הציון לגמ' יומא שם. וכנראה לדעת רבינו זה גופא שנסתיים הדבר במצב בלתי רצוי מורה על כך שהדבר מלכתחילה לא הי' כדבעי*.
וגם בענין זה גופא, הרי אם למדים מסיפור בנות רב חיסדא, אם כן למה מקילים כשאין דרים בעיר אחת (כמובא באותה אגרת שהרלו"י ואחיו נשאו שתי אחיות ובציווי אדמו"ר הרש"ב שלא יגורו בעיר אחת), וכי מצינו שרמי בר חמא ועוקבא בר חמא גרו בעיר אחת. נמצא, שדברי הגמרא עצמם אין די בהם.
ולאידך גיסא יש לומר, דבנידון דידן סברא זו רק מספיקה שלא להקשות מהגמרא על צוואת ריה"ח. ועוד יש לחלק, דאין למדים מכל דבר שבמציאות אלא רק ממה שהובא בדברי חז"ל. וק"ל.
[ובאגרת תקלד (אגרות קודש שם ע' קצה) בהמשך לאותה אגרת, כותב רבינו, שהראי' מהירושלמי היא לא מעצם הענין שהכהנים נהרגו אלא מהגירסא הישנה "ותלונהו בחדא גופנא", היינו שהריגתם היתה קשורה באיזה אופן שהוא עם היותם נשואים אחים לאחיות].
*) הערת המערכת: לכאו' הענין הוא פשוט דהכוונה היא רק דליכא קושיא משם על צוואת רי"ח כי משם ליכא שום ראי' לא כרי"ח כיוון דסו"ס לא עלה הדבר בטוב אבל אין הכוונה להביא ראי' משם לאיסור.
Download PDF