באג"ק (י, עמ' שג) מביא אדמו"ר זי"ע את המבואר בס' ראשית-חכמה ובהקדמת העץ-חיים, בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות - וכותב: הובא באחרונים ובשולחנו של רבינו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. עכ"ל.

והלשון צ"ע, שהרי בשו"ע רבינו שם לא מובא כלל פירוש זה לתיבת 'צדיק', רק נאמר שם שראוי לכל אדם ליזהר שלא לפחות מלענות י' קדישים בכל יום.

עוד מעיר-מקשה שם אדמו"ר, שבתחילת דבריו של אדה"ז שם נאמר דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות משבעה, ואילו בסיום דבריו אומר אדה"ז שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום.

וממשיך אדמו"ר, שדוחק לומר שזו אזהרה לאדם להיות בכמה מניינים כדי להשלים את מספר הקדישים, אלא - מתרץ אדמו"ר - שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה. עכת"ד.

וכל זה אינו מובן לכאורה, שהרי כך מפורש בדברי אדה"ז שם: ..והם לא פחות מז' קדישים בכל יום.. וז' אלו הן חובה כשמתפללין בצבור, והשאר מנהג, וראוי לכל אדם ליזהר שלא לפחות מלענות י' קדישים בכל יום. עכ"ל.

כמקור להא דראוי לכל אדם ליזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום, נסמן בשו"ע שם ל"זוהר", ללא ציון הפרשה והדף. וגם במהדורה החדשה לא ניתוסף מ"מ מדוייק יותר.

והנה בס' ראשית-חכמה הנ"ל (הנסמן באג"ק שם לשער הקדושה, פרק יז, ד"ה בפרט) נאמר: וגם יכוין בכל יום לעשות עצמו צדיק ויתן צדקה רוחנית, כמ"ש בתיקונים ז"ל: ואילין דיהבין דורונא לך בימינא דאיהי צדקה, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכאן, וה' חמשה חומשי תורה. עכ"ל [התיקונים]. ובמקום אחר פירשו כי מצדי"ק הם י' קדישים שצריך לענות בכל יום. עכ"ל הר"ח.

לדברי תיקוני-הזוהר מרמז רבינו באג"ק (יד, עמ' קפח) בהמשך לדברי הר"ח לענין צדי"ק, בכתבו: ולהעיר מתקוני זהר תיקון י"ח (ל"ג סוף ע"א) מרמז מלת צדקה. עכ"ל.

מלשונו של הר"ח לא מובן מי הם אלו שפירשו במקום אחר את היו"ד שבתיבת צדי"ק כרמז לעשרה קדישים, אבל הרמ"ק בפירושו אור-יקר לתיקונים שם (פירוש זה עדיין בכתובים) כותב: ובתיקונים מפרש עתים צדי"ק עשרה קדישים, ועתים צדק"ה חמשה חומשי תורה. עכ"ל.

כך נאמר גם בפירוש הקדיש שבסידור הרמ"ק (שער רביעי סי' ג): ובזוהר פי' כי צריך האדם לענות בכל יום עשרה קדישים.. והם סי' צדיק.. ובמקום אחר אמרו שהסי' צדק"ה, ובמקום עשרה קדישים הם חמשה חומשי תורה. עכ"ל.

וא"כ פשיטא שבאמרו "במקום אחר פירשו כי מצדי"ק הם י' קדישים", מתכוין בעל הראשית-חכמה למקום אחר בתיקוני הזוהר.

ומכיון שלא מסתבר להניח שלפני אדה"ז היו כתה"י של פי' הרמ"ק לזוהר ולסידור, אפשר לומר שכוונת הציון "זוהר" בשו"ע שם הוא לתיקוני-הזוהר כפי הגירסא המובאת בס' ר"ח.