באג"ק כ"ק אדמו"ר חי"ט ע' קפ מבאר מדוע אין נוהגים לברך שנה טובה בלימוד התורה ביום חג השבועות, וזלה"ק:

"...עוד מעיר ע"פ האמור, מפני מה בחג השבועות, שאז הוא מתן תורה דכללות, לא יהי' ג"כ נוהג האמור [=היינו: לומר לשנה טובה כו', כמו בי"ט כסלו], בהנוגע לכללות התורה,

מענה - והנ"ל מובן וגם פשוט, ע"פ הדיוק, שלא קבע הקב"ה יום טוב ביום מתן תורה, שהרי חה"ש פעמים בחמישי פעמים בששי ופעמים בשביעי, ורק בזמן שמקדשין ע"פ החשבון הרי הוא בזמן מתן תורה" – ועיי"ש עוד.

והנה, בשיחת חה"ש תשכ"ט התייחס כ"ק אדמו"ר ג"כ לשאלה זו, למה חה"ש אינו בגדר "ראש השנה" לענין התורה, ושם לא הזכיר תירוץ זה [שלחה"ש אין זמן קבוע, והוא פעם בחמישי ופעם בשביעי כו'] כלל, אלא ביאר באו"א לגמרי, שזהו משום שענין התורה היא למעלה מכל עניני העולם, ולכן לא יתכן שיום מתן תורה ייחשב לחלק מתוך השנה כולה ויהיה לה בגדר "ראש", כיון שענין התורה הוא למעלה מלהיות ענין פרטי כו' בתוך השנה, אלא הוא ענין בפ"ע לגמרי. עיי"ש בארוכה.

ואולי י"ל, שיש צורך בשני הביאורים כאחד והם משלימים זה את זה, כי כ"א מהם מדבר על ענין אחר:

דהנה, בלקו"ש ח"ג פ' אמור מבאר רבינו שיש ב' ענינים במ"ת, ענין מ"ת כמו שתלוי בעבודת האדם וענין מתן תורה מצד למעלה. וז"ל שם: "איין ענין אין מתן תורה איז פארבונדן מיטן יום החמשים לעומר, וואס אין דעם טאג ווערט נמשך דער שער הנו"ן, א צווייטער ענין אין מתן תורה איז פארבונדן מיטן טאג פון ששה בסיון, און דוקא צוליב דעם ענין זאגט מען "זמן מתן תורתנו" – ומבאר שם באריכות שהענין הא', יום החמשים לעומר, הוא תלוי בעבודת האדם שלפנ"ז, בספירת העומר, ולכן אי"ז מוכרח להיות באותו היום, ויתכן שמישהו יחגוג זאת בה' סיון או בז' סיון (לפי האופן שעבר את קו התאריך), כי זהו"ע שתלוי בעבודת כאו"א;

ומסיים השיחה: "דאס איז אבער נאר בנוגע דעם טייל פון מתן תורה וואס קומט נאך דער עבודת האדם, אבער דער ענין אין מתן תורה וואס איז ניט פארבונדן מיט עבודת האדם, וואס איז לגמרי העכער פון דעם, וואס אין דעם איז ניט נוגע זיין עבודה אין בירור המדות – האט זיך זיין זמן פאר אלעמען גלייך – ששי בסיון". עכ"ל.

ולכאו' צריך לומר, ששני הביאורים דלעיל בענין הטעם שחה"ש אינו מוגדר כ"ראש השנה" לענין התורה, תלויים בב' ענינים אלו:

הטעם המבואר באג"ק, "שהרי חה"ש פעמים בחמישי פעמים בששי ופעמים בשביעי", מתאים לענין הא', החלק במ"ת שתלוי בעבודת האדם, שבו באמת יש שינויים בין א' לחבירו, ואין לזה זמן קבוע ממש, ומצד זה אי אפשר להגדיר חה"ש כר"ה לענין זה, שהרי אין לזה זמן קבוע;

אולם לגבי הענין הב', החלק במ"ת שמגיע מלמעלה, אין מספיק טעם זה, שהרי ענין מ"ת מצד למעלה, יש לו כן זמן קבוע, בו' סיון, והי' בעצם אפשר לקבוע ו' סיון כר"ה לענין זה, אלא שלזה בא הטעם בשיחת חה"ש תשכ"ט, שזהו"ע שלמעלה מפרטי העולם כו' ולכן הוא למעלה מענין "ראש השנה", כמבואר שם באריכות [ולאידך גיסא הטעם שבתשכ"ט אינו מספיק לכאו' לענין מ"ת כמו שהיא כן תלוי' בעבודת האדם, שלענין זה לכאו' אאפ"ל שהוא למעלה מכל עניני העולם כו' – ולזה צריך להגיע להביאור שבאג"ק דוקא. ועצ"ע].

ודו"ק.