ב"ב ב, ב "סברוה מאי מחיצה גודא... וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראי' לאו שמי' היזק".

ובמהר"ם הביא שמקשים העולם "ומה דייק דילמא אפי' לפי"ז דמחיצה הוה גודה אפ"ה לעולם אימא לך היזק ראי' לא שמי' היזק והא דקתני רצו משום דאיירי בחצר שאין בו דין חלוקה כו' וזה אין קושיא כל דא"כ למה הזכיר התנא גודא כלל נימא השותפים שנתרצו לחלוק בונים את הכותל כו'" עיי"ש.

ולא הבנתי תירוצו דהנה בתוד"ה 'וכיון' מבואר בלמ"ד מחיצה פלוגתא הא דאיירי מתני' בחצר שאין בה דין חלוקה ומש"ה קתני השותפין שרצו כו' דיש חידוש בזה דאפילו כה"ג חייבין לבנות כותל, דסד"א דמכיון דהי' חצר שאין בה כדי חלוקה יכול לטעון דלא הסכים לחלוק ע"מ שיבנה כותל.

ועפ"ז הדרא קושיא "שמקשין העולם" לדוכתא דאפילו למ"ד מחיצה גודא אולי הא דצריך רצו הוא משום דאיירי בחצר שאין בה כדי חלוקה והא דהזכיר המשנה מחיצה, ולא סתם השותפין שרצו לחלוק הוא משום דכיון דאיירי בחצר שאין בה כדי חלוקה אי לאו דהסכימו לכותל אין מחוייבין לבנות כותל (כההוא ששולל תוס' הנ"ל למ"ד שמחיצה פלוגתא).

ועי' ברשב"א שהביא קושיית הרי"ף דאיך מדייק למ"ד למ"ד גודא דהיזק ראי' לא שמי' היזק, אולי איירי בדאחזוק הני שותפי לחלוק בלאר מחיצה לבתר דפלוג דאחזוק להו בהיזק ראי'.

ומדייק הרי"ף מכח קושיא זו דבאמת לא מהני חזקה לענין היזק ראי'.

והרשב"א שם תירץ "דאי מתני' בדאחזוק ומש"ה בעי רצו הא לא אחזוק אפילו לא רצו כופין זא"ז למה לי דנקט בדאחזוק והוא דרצו לישמעינן בדלא אחזוק ואע"ג דלא רצו דהיזק ראי' שמי' היזק". ולכאורה י"ל עד"ז בקושיא הנ"ל דאין מקום דמתני' ס"ל היזק ראי' שמי' היזק ואפילו בדלא רצו דמחוייבין לעשות כותל ואשמעינן דוקא בציור דחצר שאין בו דין חלוקה ומשו"ה בעינן רצו לעשות כותל.

אבל פשוט שיש מקום לחלק, דבשלמא על קושיית הרי"ף הנ"ל יש מקום לומר דלא אשמעינן שום חידוש בהלכות היזק ראי' בזה דאשמעינן מתני' בדאחזוק אבל אי איירי מתני' בחצר שאין בו דין חלוקה ואשמעינן מתני' דבכה"ג צריך להסכים בפי' על כותל א"כ אשמעינן שפיר חידוש. ואולי י"ל דאין מקום לבאר דין פרטי בהלכות היזק ראי' לפני שמשמיענו עצם הדין שצריך לבנות כותל.