בפסחים (ד, א) איתא: "המשכיר בית לחבירו, אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר, על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר, על השוכר לבדוק", ע"כ. ופרש"י (ד"ה "מסירת מפתח"): "הוא קנין השכירות". ובתוס' (ד"ה "אם") כתבו וז"ל: "פרש"י דמסירת המפתחות קונה, ואין נראה לר"י, דהא אמר במרובה (ב"ק עט, א) כשם שקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה, כך שכירות [קרקע] נקנה בכסף וכו', ולא אמרי' דמהני מסירת המפתח אלא כמאן דאמר לך חזק וקני, כדאמרי' בהפרה (ב"ק נב, א), ומפרש ר"י...". עכ"ל.

וכתבו כמה מהמפרשים, שגם רש"י מודה שאין מסירת מפתח קונה במכירה או במתנה, וכוונתו שרק בשכירות קרקע קונה. ולכן אין קשה ממ"ש במרובה "כשם שקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה, כך שכירות [קרקע] נקנית בכסף וכו'", כי אין הלשון שם "כשם שאין קרקע נקנית אלא בכסף בשטר ובחזקה כך שכירות קרקע אין נקנית אלא בכסף...", שאז הי' שולל כל קנין אחר גם בשכירות, כ"א הלשון הוא באופן המורה שבג' אופנים אלו שקונים במכירת קרקע קונים גם בשכירות, אבל מי אומר שאין בשכירות קנין נוסף שאין במכירת קרקע.

ולפי מפרשים אלו, נמצא שנחלקו רש"י ותוס' בזה, שלרש"י מסירת מפתח קונה בשכירות קרקע אף שאינו קונה במכירת קרקע וכיו"ב, ולתוס' אינו קונה גם בשכירות קרקע.

ויש להסביר מחלוקתם, בהקדם לבאר מהו החסרון בהקנין דמסירת מפתח במכירת קרקע, דיש לבארו בב' אופנים: א) בכל קנין (כשדעת אחרת מקנה) נעשו ב' ענינים, מה שהמקנה מסתלק מן הדבר, ומה שהקונה קונה דבר. ומטעם זה צ"ל בכל קנין השתתפות הקונה והמקנה, שזהו א' מהטעמים (כדלקמן) לזה שהמקנה צ"ל "לך חזק וקני", כדי שיהי' גם להמקנה חלק בקנין הקונה.

ומטעם זה אין מסירת מפתח מספיקה להיות קנין, כי גדר מסירת מפתח הוא דבר שרק המקנה עושה, ואין כאן השתתפות הקונה, כי אף שהקונה מקבל המפתח, אין בזה שום פעולה מצד הקונה, כי תוכן מסירת מפתח הוא נתינת יכולת להקונה להכנס, ואף שיש כאן פעולת קבלת המפתח, מ"מ תוכן הדברים הוא רק כאילו פתח המקנה את הדלת להקונה. (ופשוט שבאם הי' עושה כן לא הי' זה קנין, כי לא עשה הקונה שום דבר. עד"ז לא במסירת מפתח). ואף שלפועל יש כאן חפץ - המפתח - שקיבל הקונה, הרי אין המפתח מצ"ע כלום, כ"א מה שעי"ז יפתח הדלת, א"כ לא עשה הקונה כלום ע"י קבלת המפתח (ואף שהמפתח שוה פרוטה, אי"ז משנה, כי לא נתנו לו בתור קנין כסף, כ"א בתור קנין מסירת מפתח).

ב) היות וכשקונה הקרקע נעשה גוף ועצם הקרקע שלו ג"כ, ולא רק שיש לו רשות השתמשות בהקרקע, לכן אין מסירת מפתח קנין מספיק. כי מסירת מפתח מבטאת רק רשות השתמשות בהקרקע, ולא שגוף הקרקע נעשה שלו, ובמכירת קרקע צ"ל דבר המבטא גם קניית גוף ועצם הקרקע.

הנפק"מ בין ב' האופנים היא, האם גם בשכירות קרקע לא הוה מסירת מפתח קנין: לאופן הא' אינו קונה גם בשכירות, כי גם בשכירות יש מקנה וקונה, וגם לזה צ"ל השתתפות שניהם, והיות ובמסירת מפתח חסר השתתפות הקונה, אי"ז קנין. אבל לאופן הב', החסרון דמסירת מפתח הוא רק במכירת קרקע, אבל בשכירות קרקע אין צריך לבטא קנין גוף הקרקע, כי באמת אינו קונה גוף הקרקע. ובלשון הק"נ (כאן סק"ד): "דבשכירות אינו הבית כ"א לדור בו ולכנוס שם כלי תשמישיו, וכיון דמסר לו המשכיר המפתח, א"כ יכול להניח שם כליו ולדור שם, משא"כ במכירה שמכר לו כל הבית מתהום ארעא ועד רקיע, וגוף הקרקע שעומד הבית עליו, ע"ז לא מספיק מסירת המפתח עד שיחזיק בא' מג' דרכים, דהוי כהחזיק בגוף הקרקע והבית. וק"ל". עכ"ל.

ובזה נחלקו רש"י ותוס': רש"י ס"ל שהחסרון במסירת מפתח הוא כאופן הב', ולכן מועיל בשכירות. ותוס' ס"ל שהחסרון שהוא כאופן הא', ולכן אינו מועיל גם בשכירות.

וי"ל שהתוס' גילו דעתם זה, ע"י שכתבו "ולא אמרי' דמהני מסירת המפתח אלא כמאן דאמר לך חזק וקני כדאמרי' בהפרה", ז.א. שתוכנו הוא רק חלק המקנה בהקנין, כמו אמירת לך חזק וקני, (שהטעם שצריך לומר כן, הוא כדי שגם להמקנה יהי' חלק בהקנין), ולכן גם בשכירות אין מועיל.

ויש להוסיף שגם בזה פליג רש"י, דהנה י"ל עוד טעם בהכרח אמירת לך חזק וקני, והוא לפי שכשהקונה עושה שום קנין ומבטא ע"י זה את בעלותו, חסר כאן עדיין דבר המורה שיכול הקונה להשתמש בו, כי אולי הקנה להקונה רק גוף הדבר, אבל השאיר לעצמו רשות ההשתמשות, וכדמצינו הרבה פעמים בש"ס שאפשר לקנות רק גוף הקרקע בלי הפירות וההשתמשות (כמו שיש לקנות רק פירות הקרקע בלי גוף הקרקע), לכן צריכים שיאמר המקנה "לך חזק וקני", שעי"ז מורה שהוא מסתלק מן הקרקע, כלומר שהוא אינו משאיר דבר לעצמו, ואז מבטא קנין הקונה הענין שקונה גם ההשתמשות.

וי"ל שכן ס"ל לרש"י, ולכן הוה מסירת מפתח כמו אמירת לך חזק וקני, כי גם מסירת מפתח מורה שנותן לו ההשתמשות. ולכן ס"ל לרש"י שמסירת מפתח מועילה בשכירות, כי בשכירות צריכים רק קנין להשתמשות, וזה נעשה ע"י מסירת המפתח כנ"ל, משא"כ תוס' ס"ל שטעם השתוות מסירת מפתח לאמירת לך חזק וקני הוא בזה שזהו חלק המקנה, לכן גם בשכירות אינו קונה, וכנ"ל.