ב"ב דף ב' ע"א ברש"י למשנה: "הכל כמנהג המדינה, אם נהגו לבנות גויל, אין חבירו יכול לומר לו איני רוצה אלא גזית" מבואר מדברי רש"י שדווקא סוג הכותל תליא במנהגא, אבל שיעורא דכותל בין לפחות בין ליתר (מהמפורש במשנתינו) לא תליא במנהגא, וכ"כ הרא"ש ז"ל להדיא וז"ל "על כן נראה לי, דהכל כמנהג המדינה לא קאי אלא אעיקר מחיצה כו' אם בגויל אם בגזית כו' אבל שיעור עובי החומות לא תליא במנהגא, אלא כשיעור המפורש במתני', ואם נהגו בפחות לא כפינן ליה כו' ואם נהגו בפחות הרי זה מנהג גרוע ולא אזלי' בתריה" ע"כ. וכן כתב בנמוקי יוסף. ורבינו ה"צמח צדק" בחידושים על הש"ס כתב בד"ה בגויל וזל"ק: "ובחי' הרמב"ן מסכים גם כן לסברת התוס' והרא"ש (ר"ל אם נהגו ביותר מהמפורש דלא אזלי בתריה), אך במה שיש חילוק בין התוס' ובין הרא"ש בענין אם נהגו בפחות, לא נתבאר דעתו" ע"כ.

ולכאורה תמוה, והלא כתב הרמב"ן בהמשך דבריו: "אלא ש"מ דע"כ לא קאי הכל כמנהג המדינה אלא אגויל וגזית אבל לא לרחבן", הרי שכתב שרק חומר וסוג הכותל תליא במנהגא לענין אם בגויל כו'. אבל שיעורא דכותל, - ולכאורה הכוונה בין לפחות ובין ליותר - לא תליא במנהגא, אלא כשיעור המפורש במתני' וצ"ע.

וראה בחי' רעק"א לשו"ע חו"מ סי' קנ"ז ס"ד שגם הוא הבין בדעת הרמב"ן שאינה כדעת התוס' עיי"ש, ואולי י"ל דמשמע קצת מהרישא בדברי הרמב"ן: "ואין הולכין בזה אחר המנהג דבששה טפחים קאי טובא ואין צורך לרוב גדול ממנו" משמע קצת כדעת התוס' (ועי' בהערות על הרמב"ן בשוה"ג של בעל "אבן האזל" שגם כנראה דייק כן בלשונו, אף דנקט דס"ל כהרא"ש ולע"ע צ"ע.