ברוקלין, נ.י.
בקובץ 'הערות וביאורים' גליון תשצח (מדור 'שיחות' - עמוד 39) כ' הת' שלום דובער חזן שי' בענין חיובן של נשים במצות כתיבת ספר תורה, ומציין לדברי השאגת ארי' בסימן לה דהם מחוייבים, דמצות תלמוד תורה ומצות כתיבת ספר תורה לאו הא בהא תליא ותרי מילי נינהו דלא שייכי אהדדי כלל, והנני להרחיב ענין זו כדרכה של תורה.
א) בעצם דברי השאג"א שכ' דבמצות ת"ת לא תליא מצות כתיבת ס"ת, דא"כ יכולני לפטור את כל העולם ממצוה זו כי הרבה מצות אינן נוהגין אלא לחלק מסויים של ישראל, כהנים, כהן גדול ומלך וכיו"ב, - כבר העירו בדבריו בשו"ת אבני נזר יו"ד סימן שנב ובשו"ת בית הלוי חלק א סימן ו אות ב, דלפי דבריו משמע שאין אדם מחויב ללמוד רק מה שנוגע אליו, ומה שנוגע למלך או כהן אין לו מצות לימוד התורה, - וכתבו שבודאי עיקר מצות תלמוד תורה שוים לכל, רק דבמצוה שמביאו לידי מעשה מקיים בלימוד המצוה חלק מהמצוה שיקיים ואינו ממצות תלמוד תורה, יעויי"ש.
ב) במנחת חינוך כ' עוד הסבר למה נשים פטורות ממצות כתיבת ספר תורה, - כיון דפסולין לכתיבת ס"ת בעצמן, וא"כ שליח נמי לא מצי משוי, כיון ד'איהו לא מצי עביד', וא"כ ע"כ צריך לומר דנשים פטורין לגמרי ממצות כתיבת ס"ת.
ג) ואפשר להוסיף עוד למה נשים פטורות ממ"ע של כתיבת ס"ת - עפ"י מה שכ' בשו"ת חתם סופר יו"ד סימן סט על דברי הפלתי בסימן ה, דכתב, דמנקר אחד טען דגיד הנשה הוא גיד שאינו נמצא אלא בזכרים ולא בנקיבות - עד שהראה לו בסמ"ג דגיד הנשה נוהג בזכרים ובנקיבות, וא"כ ע"כ לאו האי גיד היא. ופלפלו בדברי הפלתי דהלא פלא גדול הוא, דהרי כוונת הסמ"ג היא שאיסור גיד הנשה נוהגת לאנשים זכרים ונקיבות, ולא שהגיד היא בבהמות זו"נ. ועי' מש"כ הג"ר שלמה קלוגר ז"ל בשו"ת טוב טעם ודעת מהדו"ק סימן ק, שו"ת יהודה יעלה חיו"ד סימן קב, שו"ת מהרי"א הלוי חלק א סוף סימן לו.
וכ' בחתם סופר ליישב דברי הפלתי, דלכאורה הי' לנו לפטור נקיבות מאיסור גיד הנשה, ולדרוש מדכתיב "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" - בני ישראל ולא בנות ישראל, וכמו דדרשינן "אמור אל הכהנים בני אהרן" - ולא בנות אהרן. אבל התם איכא סברא - כיון דהם פטורות מעיקר קדושת כהונה, ע"כ דרשינן, והיכא דאיכא סברא דרשינן, - והכא נמי, אי נמצא הגיד רק בבהמות זכרים הי' סברא לחלק ולדרוש 'בני ולא בנות' לפטור נשים באיסור זו. - וזהו שהראה לו בסמ"ג, דנוהג האיסור בין בזכרים ובין בנקיבות, וע"כ לא דרשינן בני ולא בנות, וע"כ דהגיד היא בבהמות זו"נ. עכתו"ד. ועי' שו"ת בית שערים או"ח סימן רמח שתמה על החתם סופר, דאין לומר לדרוש אלא היכא דלא אתי לדרש אחר, יעויי"ש.
ולפכ"ז יש מקום לומר דכיון דכל היכא דאיכא סברא דרשינן והרי כתיב "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל", הנה כיון דנשים לאו בני תורה נינהו, א"כ אף שמצות הכתיבה אינה שייכת עם מצות תלמוד תורה, אעפ"כ הסברא סגי לדרוש 'בני ישראל ולא בנות ישראל'*.
*) ראה בענין זה בס' 'ועתה כתבו' סי' ו בארוכה, וב'הערות וביאורים' גליון צ ע' יא. המערכת.
Download PDF