בפרק תפילת השחר (ברכות ל, א) איתא: "אבוה דשמואל ולוי, כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי וכו'", ומפרש רש"י בד"ה 'הוו מקדמי' - "קודם היום". וכתבו התוס' בד"ה 'אבוה דשמואל': "פירש רש"י קודם עמוד השחר, ולא נראה, דא"כ לא היו יוצאין בו כלל, דעדיין אינו יום. לכך נראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר, והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר וכו'".

ובספר פסקי דינים של כ"ק אדמו"ר הצ"צ (דף שמא, ג) כתב לתרץ שיטת רש"י, אחר שמביא ששחיטת התמיד הי' משעלה ע"ה, וז"ל: ומ"מ מכ"ז סעד לפרש"י כו' גבי אבוה דשמואל ולוי כו' דפי' קודם ע"ה, דאי אחר ע"ה הרי התמיד נשחט כן לכתחלה ומאי רבותא. ועוד וכו'. ומ"ש התוס' כיון שעדיין אינו יום, י"ל כמו 'רב צלי של מוצאי שבת בשבת', דאין לומר הטעם - דס"ל דמפלג המנחה זמן תפילת הערב, כי זה אינו, שאפי' לר' יהודה נמי דמפלג המנחה ולמעלה אין להתפלל מנחה מ"מ י"ל שעדיין אין זמן תפי' הערב, וכמו בשחר אחר ד' שעות, דאף שאין זמן תפי' שחרית מ"מ עדיין אינו זמן מנחה, - רק שאעפ"כ יכול להקדים, ועד"ז הקדימו אבוה דשמואל ולוי תפי' השחר. עכ"ל.

ולכאורה יש לתמוה, דבשלמא גבי תפי' הערב ס"ל לר' יהודה דזמן תפי' המנחה הוא עד פלג המנחה, וא"כ לפי שיטתו יכול להקדים תפי' הערב באותו זמן לפי שאינו זמן לתפי' מנחה, וכמ"ש בגמ' (כז, א): "א"ר חסדא כו' מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום ש"מ הלכה כר' יהודה", אבל בתפילת הערב שלכולי עלמא יכול להתפלל אותה עד עלות השחר, איך יכול להתפלל תפי' השחר בזמן של תפי' הערב? ועוד, דהא רש"י מפרש בדברי ר' חסדא הנ"ל בד"ה 'ש"מ' - וז"ל: "כר' יהודה ס"ל דאמר מפלג המנחה אזיל לי' זמן תפי' המנחה ועייל לי' זמן תפי' ערבית", עכ"ל, דמזה קשה לכאורה על דברי הצ"צ, דכשמפרש שיטת רש"י כתב (כנ"ל): "יש לומר שעדיין אין זמן תפי' הערב". וצ"ע.