ברוקלין, נ.י.
בגליון תשצז (מדור 'שיחות' - עמוד 29) ובגליון תשצח (עמ' 40) האריכו אם מותר לשקר כדי לברר את האמת, וכתבו, שאע"ג שעל ידי אמירתו יברר האמת מ"מ צ"ל מדבר שקר תרחק גם באופן כזה.
ויש להעיר קצת מדברי הגמ' בקידושין מד, ב: "אפכוה, שדרוה לקמי' דרב", ופירש"י: "בשם קרנא - צריכה גט ומיאון, ובשם שמואל - דברים בגו; ושדרוה קמי' דרב לידע אם יודה לדברי שמואל - שהי' חולק על הדבר, ומשום דרב אוהבו של שמואל הי' - אפכוה, אולי יודה לדברי קרנא שאמרו בשם שמואל", - משמע דמותר להפך הדברים כדי לברר האמת. ועי' יבמות דף קכד, ב: "מעשה באדם אחד שבא לפני ר' טרפון להעיד עדות אשה, אמר לו, בני, האיך אתה יודע עדות זה, אמר לי: אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו. אמרתי לו - יישר כחך אריה, אמר לי - יפה כוונת לשמי, שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן ארי' דמכפר שיחיא, לימים חלה ומת" - כך סיפר האיש לפני ר' טרפון -, וא"ל ר"ט: "לא כך אמרת לי - יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא ארי'? א"ל: "לא אלא כך", ודקדק עליו שנים ושלש פעמים וכוון את דבריו". וכ' רש"י: "דורש וחוקר הי' אולי יהפוך את דבריו". הרי דר' טרפון שינה ואמר לו "לא כך אמרת", כדי שיעמוד על בירור עדותו.
וכן מצינו כמ"פ, דכדי לברר האמת מותר לשנות שם אומרם; עי' במס' ב"מ דף לג, ב דמהאי טעמא סתם רבי המשניות בלשון סתם, ולא פירש שם אומרם, כדי שיסברו שרבים הם האומרים כך ויפסקו ההלכה כמותו.
ולא באתי רק להעיר מכ"מ שמצינו ששינוי קצת לברר האמת, ואבקש מהקוראים תגובות בנידון.