שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס
בגליון העבר (ע' 80) מבאר הרב מ. ר. שי' בטוב טעם איך שאין איסור להאמין בהשפעות המזלות, והאיסור הוא לשאול בחוזי כוכבים מצד תמים תהי' וגו'.
ועפי"ז מבקש ביאור במ"ש בתו"ח בשלח (בדפוסים החדשים קס"ה, ב) "...ויש לכל אדם מזל שלו בעת תולדתו אם יהי' עני או עשיר . . והן היו החוזים בכוכבים בימים הקדמונים ככשדי' וכלדיי' ר"ל שנק' ע"ז שאסור לישראל להאמין בהם ולעבדו...".
וממשיך לשאול: ולכאורה מה הוא השייכות לע"ז ואיזה איסור יש להאמין בזה? ומגמ' בפסחים הנ"ל משמע שהאיסור הוא רק בשואל, ורק מצד תמים תהי'.
והנה בתו"ח (בדפוסים החדשים קס"ה, ב) מציינים בהמשך הענין ל"מאמרים אדמו"ר האמצעי" במדבר ע' לג, ושם כתוב: ובזה טעו מכבר חכמי חוזי הכוכבים ומזלו' כמ"ש באגרת הרמב"ם, שהיו סבורים שיש כח זה רק למזלו' מצד עצמן ובאמת הן רק כגרזן כו'...".
ובאמת הן הן הדברים בתו"ח בשלח הנ"ל - והיינו שקאי על טעותם בנוגע כוחם העצמי וכו' (וראה בארוכה בסה"ע ח"ב, ע' רע"ז ואילך) שלישראל הרי"ז בגדר עבו"ז (ראה הערה 20 בהמאמר ביום עשתי עשר, תשל"א). וכל הנ"ל מוכח גם מהמשך הדרוש בבשלח, עיי"ש.
Download PDF