[גליון]

ראיתי בגליון יג (א'טז עמ' 59-60) שדן הרב ב.מ.מ.ב. בדברי הט"ז שהעדיף ש"צ צדיק בן רשע, ולכאורה קשהמדברי הש"ס ביבמות (סד ע"א) עה"פ ויעתר לו ה', שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע. ע"ש.ואפשר שדעת הט"ז כדברי הרב עמק יהושע ז"ל, הביאו הרב מר זקני מהר"ד צבאח ז"ל בס' משכיל לדוד (פר' תולדות), שיצחק היה מתפלל שאינו רוצה בנים כי אם מרבקה, ורבקה מתפללת שאינה רוצה בנים כי אם מיצחק, ומאה"כ ויעתר לו היינו שהתקבלה תפילתה שממנו יהיה הזרע, שתפילת צדיק בן רשע עדיפא. ועי' להרב מר זקני ז"ל שם שדחה ביאור זה.

והנה הביא הרב הנ"ל שם דברי הרב לבושי שרד ז"ל ליישב דברי הט"ז, דשאני כשהציבור בוחרים את הצדיק בן רשע. ולפי דבריו יש ליישב קושית המפרשים שהביא בס' משכיל לדוד (שם) ע"ד הש"ס ביבמות מהנאמר בתענית (כה, ב) שהתקבלה תפילת ר"ע כש"צ כי היה מעביר על מדותיו, וביאר באליהו זוטא (סימן נג אות יא) בשם הרב עשרה מאמרות ז"ל שהיינו שהעביר על דרכי אבותיו והיה צדיק בן רשע. ולדברי הרב לבושי שרד הנ"ל מיושב.

ואגב דאיירינן בחילוקים שבין צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע, אכתוב ע"ד הש"ס בקדושין (מ,א) אמר רבא, רב אידי אסברא לי, אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישעיה ג,י), וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב, אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב.

ובס' עבודת הצדקה (פר' תולדות ד"ה ובזה אני) הקשה עוד אהאי קרא דאמרו צדיק כי טוב וגו', דהו"ל למימר כי פרי מעלליו יאכל, דהרי פתח ביחיד וסיים בלשון רבים. וכתב לבאר דברי הכתוב באופן אחר, וז"ל: אלא עם מה שהקדמנו אתי שפיר, דצדיק וטוב לו הוא צדיק בן צדיק, וזהו אומרו אמרו צדיק כי טוב, רצונו לומר שבחו והללו לאותו צדיק שהוא טוב לו בעולם הזה דודאי שהוא צדיק בן צדיק, וכי תימא למה טוב לו בעולם הזה והרי שכר מצות בהאי עלמא ליכא, לכך תירץ כי פרי מעלליהם יאכלו, האב והבן יאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו, האב שכרו צפון לעולם הבא ומועיל לבנו בעולם הזה, א"כ האב והבן יאכלו מפרי מעלליהם, זכות אביו יועיל לו לעולם הזה וזכותו יועיל לו לעולם הבא. ע"ש.

ולכאורה קשה, דאי הכי צדיק בן צדיק גדול שכרו מצדיק בן רשע, שכן שכרו כפול בעוה"ז ובעוה"ב, והרי לפום צערא אגרא (כדאיתא במתני' ס"פ ה דאבות), והתאמצותו של הצדיק בן רשע היא גדולה מאשר הצדיק בן צדיק, שקל לו יותר מחמת גידולו [כמאה"כ (משלי כב ו) חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה]. ובפשטות י"ל שבעוה"ב שכרו כפול ומכופל אך לא בעוה"ז, שכן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והצדיק בן צדיק זוכה בזכות אבותיו, שכן זכות אבות מועילה בעוה"ז. וי"ל עוד ע"פ מש"כ בספר חפץ חיים עה"ת (פר' אמור מעשי למלך אות א ד"ה והי' רגיל) "כי בן תורה הוא בבחינת חיל ממדרגה גבוהה (כצ"ל), אשר מכיון שהלבישוהו בגדי מלכות עם ה"פאלטען", הוא אות המראה על דרגתו, עליו להתנהג בדרך כבוד, ואם לאו הוא מחלל חלילה כבוד המלך". ע"כ. וה"ה בבן צדיק, שגם קודם שהגיע למדרגת צדיק, עיני כל נשואות אליו בתור בנו של הצדיק, ועליו להתאמץ ולהזהר ביתר שאת לעיני הבריות משום חילול השם, משא"כ בבן הרשע שלא תולים בו ציפיות רבות, ולכן אינו צריך ליזהר כ"כ. וא"כ גם הצדיק בן צדיק יש בו צד התאמצות יותר מאשר הצדיק בן רשע.

ועפ"ז י"ל דביאור הש"ס בהאי קרא דכי פרי מעלליהם יאכלו דהיינו בצדיק שהוא טוב לשמים וטוב לבריות וביאור הרב עבודת הצדקה דמיירי בצדיק בן צדיק חד היא, דצדיק בן צדיק חיובא רמיא עליה טפי להיות טוב לבריות מפני חילול השם.